את מוכרת לי מפעם

מאת בר אופיר

09.11.17,21:50

פגרת החורף כבר כאן ועל מנת להעביר את הזמן בר אופיר בטור אישי לבית"ר.נט מסכם את התקופה האחרונה של הקבוצה* על סאגת עידן ורד שהגיעה לסיומה עם סוף טוב* על בוריס קליימן שזקוק לגיא סולומון על מנת שיוכל לחזור ליכולת הטובה שאפיינה אותו בתחילת דרכו *על התרופפות המשמעת בבית"ר בניצוחו של מאמן הקבוצה חסר הניסיון בני בן זקן* יצאו למכירה כרטיסים למשחק מול הפועל באר שבע ב-לאן

היה זה לפני עשור שהדמעות זלגו מאושר. בית"ר ירושלים קטפה את שני התארים המשמעותיים ביותר בכדורגל הישראלי.  עונת 2007-08 תיזכר כאחת העונות הטובות בהיסטוריה של המועדון שבסופה היא צעדה אל עבר המקום הראשון בליגת העל בפער גדול על יריבותיה והניפה את צלחת האליפות. כך פעלה במסגרת השנייה בחשיבותה  - גביע המדינה. היא התמודדה נגד הפועל תל אביב בקרב ענקיות וניצחה בדו קרב פנדלים 5-4 את האדומים, כאשר היו התל אביבים  בליגת העל. כל אוהד זוכר את הרגע בו אריק בנאדו ודוד אמסלם מניפים בהתרגשות רבה את הגביע.

הבעלים היה ארקדי גאידמק, התקציב היה הגבוה בליגה וכך גם סגל השחקנים. על פניו, הכל היה נראה ורוד אך מי שזוכר היטב  בדבר אחד לא היה המשכיות- היה זה עידן המאמנים בבירה. כמעט בכל שנה בה כיהן גאידמק כאיש החזק בקבוצה הוחלף האיש האחראי על הקווים, נשמע לכם מוכר? אתם לא טועים, 10 שנים לאחר מכן אנו עדים להיסטוריה שחוזרת על עצמה. בעלים שונה לגמרי, תקציב שונה ואף מופחת משמעותית וסגל שחקנים שלא משאיר זכר לשנים קודמות. עם זאת, מי קבע כי הכסף הוא שם המשחק?   
 
אני שואל עצמי רבות האם זהו חלום או שאני חווה את המתרחש במציאות? לאחרונה, אני עד ליכולת של המועדון שלא ראיתי כבר זמן רב. בית"ר ירושלים מסתערת על צמרת ליגת העל ומציגה כדורגל שלא נופל מקבוצות ליגת העל האחרות כלל. אנו נמצאים לאחר המחזור העשירי בליגה כאשר במאזנם של הירושלמים 20 נקודות הכוללות  6 ניצחונות , 2 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים. אין ספק שהעונה היא שונה לעומת האחרות מבחינת היבט הרכב השחקנים הכובשים. בניגוד לעונות קודמות שם שחקנים מועטים היו הכובשים היחידים ( שנה שעברה איתי שכטר היה הבולט ביותר), כיום ניתן לראות את יוסי בניון, ז'אורז'יניו ואף קלאודימיר פריירה שלאחר כמה שנים פחות טובות, מצטרף לחגיגה והפך לעוגן המרכזי בהרכב הקבוצה ומוכיח פעם אחר פעם כי הוא ראוי לכך. תתפלאו לגלות, בית"ר ירושלים מובילה את הליגה בכיבוש שערים -25 – מספר לא מבוטל כלל! למרות הנתון המכובד, הבית"רים גם סופגים לא מעט שערים (14) דבר שמחזק את אי יציבות ההגנתית ותיאום השחקנים האחוריים, חיזוק בבלם זר, כבר ציינתי? חלון העברות מתקרב זה הזמן לפתוח את הכיס כדי לשפר במקומות הנכונים! אגב, בהשוואה לעונת הדאבל, שם הקבוצה סיימה עם 23 שערי חובה.

למרות השינויים הרבים שהקבוצה עברה מתחילת העונה ועד עתה, נראה כי על כר הדשא לא מרגישים זאת ומשדרים עסקים כרגיל, לפחות מבחינת השחקנים. לעומת העבר, שם המאמנים היו בעלי ניסיון רב במועדונים אחרים, בשנים האחרונות הובאו אנשים אנונימיים יחסית לצוות המקצועי ועליהם היה להוכיח כי הם מתאימים למשרת המאמן על הקווים. האמת היא שכמעט כל מאמן שהיה פה בשלוש-ארבע השנים האחרונות הצליח במובן מסוים והגיע להישגים נאים במועדון. נכון, התואר האחרון שהקבוצה זכתה היה גביע הטוטו בשנת 2009/10 שנחשב לגביע חסר משמעות. אך, אישית אני מעדיף  שלפני התארים תבוא הדרך והתהליך. אלה מילות המפתח להצלחה, בלעדיהן הקבוצה אינה מחוברת והקהל אינו מגיע בהמוניו לאצטדיון טדי ומשחקי החוץ שאם נסתכל על כך מזווית נוספת, הוא השחקן ה-12 במגרש .   
 
אתייחס לסוגיית עידן ורד שהייתה על הפרק לפני כשבועיים והסתיימה לאחרונה. אם בעבר חזינו בשחקנים שהדבר היחידי שמעניין אותם הוא כסף וכך עברו מקבוצה לקבוצה, ורד מוכיח כי יישום הערכים עליהם גדלים במועדון כדורגל כבר מהגיל הרך הוא החשוב ביותר וכך מהווה דוגמא ליתר השחקנים. בלי לסטות מן הנושא, להוציא שחקן מהסגל רק כדי להפעיל עליו לחץ במטרה להביא לחתימת החוזה הוא מעשה נבזה. כך או כך, שחקן הרכב וכל כך משמעותי במועדון איננו יכול לקבל יחס מהסוג הזה. אגב, היום נראה כי הסוכנים אינם נמצאים עבורו למטרת ייצוג אלא בשביל האינטרס האישי שלהם נטו, הרי שהם לוקחים נתח מביצוע החתימה/ העברה של השחקן למועדון אחר ( ראו מקרה עומר אצילי והמעבר לגראנדה, הוא שוכנע לעבור לליגה הספרדית  הראשונה, אך מצא עצמו יושב רבות על הספסל לפני החזרה ארצה ובמקרה שלו התגלה כמעבר שגוי!). 

אמשיך ואתמוך במאבק על השחקנים הטובים בקבוצה ואף אנשי הסגל המקצועי. כפי שהצליחו להשאיר את עידן ורד במועדון לאחר הסכמה על התנאים בחוזה, כך יש להשאיר את  איתי שכטר, שהיה כבוי כשהגיע ומאז מצליח להדליק בכל פעם את הנרות במשחקים ולכבוש שערים בצרורות. ציינתי זאת לפני כשבועיים, ואולי שווה להדגיש זאת שוב. לאחרונה, עלו שמועות כי קליימן מתאמן באופן פרטני אצל מאמן השוערים לשעבר של הקבוצה, גיא סולומון. ומאז שהוא עובד איתו אנו רואים יכולת משמעותית ביכולת המשחק שלו. אם כך, מדוע לא להחזיר את האדם שנתן לו את הביטחון לעמוד איתן בקו השער? זה אמור להיות צעד מחייב, אוחנה – המטרה הבאה שלך, כמו שאתה מפתיע אותנו כל פעם בכריזמטיות ובאכפתיות שלך למען המועדון, עשה זאת למען בוריס ולמען הצלחת הקבוצה כולה. 

לגבי למאמן החדש בני בן זקן-  מאמן צעיר כבר ציינו, אך כבר זמן רב שמאמנים שרואים שהקבוצה שלהם ביתרון קל על פני הקבוצה האחרת הם בוחרים לעשות שינוי בהרכב כך שלמעשה הוא הופך מהתקפי להגנתי. הוא מכניס יותר שחקנים לעמדה ההגנתית – זו טעות חמורה!  במקום לסיים את המשחק עם מספר שערים גבוה יותר יש נטייה למאמנים להסתפק בתוצאה מינורית - ראינו זאת במשחק מול בני יהודה במחזור האחרון. כעבור שעה הוחלף החלוץ הטבעי והיחידי של הקבוצה איתי שכטר (אנתוני וראן פצוע). הקבוצה ביתרון, והמטרה היא להגדיל את התוצאה, איך עושים את המהלך ההפוך? ידוע כי בן זקן הוא פסיכולוג במקצועו, אך מעבר לכך, את תפקיד המאמן אנו לא רואים גם בניצחונות. חסר סמכות, מוטיבציה ורצון לשאוף גבוה. "לא מכוונים למקום הראשון" – באמת? כנראה שלא הבנת לאיזה מועדון הגעת. עימותים באימונים? לא בבית- ספרנו, יותר משמעת והענשה – זה לא יקרה, אנחנו לא בגן ילדים!  דבר אחרון, אני לא יודע עוד כמה זמן תישאר במועדון, אך כל עוד אתה כאן, עשה טובה ולפני שאתה מבצע חילוף / מעלה הרכב, קרא את חוקי התקנון, חבל להיענש לחינם! 
אסיים בדבר אחד שבהחלט מכעיס אותי. לא יכול להיות מצב שהקבוצה מנצחת – האוהדים בטירוף ומאושרים עד השמיים וכאשר היא משחקת פחות טוב והתוצאה מסתיימת בתיקו ו/או הפסד, הם מוצאים עצמם מאבדים שליטה ברגע אחד, כאילו חרב עולמם. הטירוף שאתם משדרים בוודאי משתלט עליכם ואתם חיים את הרגע אך יש לקחת זאת בפרופורציות. ארגיע אתכם, טעיות קורות, הפסדים וכמובן תוצאות תיקו יהיו עוד בליגה הסדירה ו/או במסגרות גביע כאלה או אחרות. לא בוכים על חלב שנשפך אלא מכל טעות לומדים לפעם הבאה ועל הדרך מתקנים אותה כדי לא לחזור עליה שנית. לכן, היכנסו לפרופורציות, שימו לב לכדורגל העולמי, הקבוצות העשירות והטובות, חוות משברים רבים וכרגע אף זעזוע לא מתבצע הן על הקווים והן במצבת השחקנים . אני לא יודע באיזו תחושה אתם, אך אני אופטימי מתמיד!

בסיום הפגרה נתמודד מול הפועל באר שבע , אפשר לעשות דברים גדולים עד לסיום העונה, בואו ניישם את ההוראות, נמשיך את המשחק השוטף, נמשיך לחורר רשתות ולכבוש שערים, להילחם, להראות נוכחות על המגרש שקבוצות אחרות יגיעו למפגש כאנדרדוג וללא טיפת עליונות עלינו. רק אל תבואו עם האף למעלה, אלא עם הרגליים על הקרקע ורק שנחגוג בסיום 90 הדקות בכל פעם!
 
הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך (תקנון)

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי