הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה

מאת רוני שחר

04.06.17,14:26

טור ראשון באתר בית"ר.נט לכתבת רוני שחר* טור המסכם את עונת 2016-2017 עם מבט לעונה הבאה: מקום שלישי שנתיים ברציפות, שלוש עליות רצופות לליגה האירופית ובעיקר הרבה תקווה להמשך, זה מה שראינו השנה מבית"ר ירושלים. רכש מבטיח על הדשא בדמות ז'אורז'יניו הברזילאי, ואלי אוחנה אחד. עכשיו רק נותר לנו האוהדים לקוות שהקבוצה תעשה קפיצת מדרגה נוספת לעבר התואר.

אז כאמור בית"ר ירושלים הבטיחה גם השנה את מקומה במוקדמות הליגה האירופאית. אחרי עונה של עליות ומורדות שהחלה בצורה מגומגמת עם רן בן שמעון ונגמרה בקול תרועה עם שרון מימר, בית"ר מוצאת את עצמה בפני קיץ שלא הורגלה אליה כבר עשור, כלומר קפיצת מדרגה. לא עוד הקבוצה הנחמדה שעושה במכנסיים מול הגדולות, אלא קבוצה שיכולה וצריכה להסתכל להן בלבן של העיניים. בית"ר לאורך שלבים גדולים של העונה גם כאשר הפסידה שיחקה כדורגל יפה, אך לא תמיד תכליתי ולעיתים נבע מחוסר מזל משווע.

אין ספק שהיעדר חלוץ נוסף לצד שכטר ועומק בספסל פגעו בבית"ר לאורך העונה. וכאן הנקודה העיקרית שבה הצוות המקצועי צריך לשים את הדגש לקראת העונה הבאה. השלד קיים, המכונה פועלת עכשיו רק צריך לשמן אותה. כמובן שעזיבת בלם ברמתו של חסוס רואדה לא תטיב עם בית"ר וכבר עכשיו גורמת כאב ראש רציני לשרון מימר שיצטרך לעשות שיעורי בית מקיפים על מנת למצוא תחליף ראוי. טל בן חיים אגב במידה ויבוא הוא לא הבלם שצריך להוות את התחליף לרואדה, אלא יכול לשמש כבלם שני ביחד עם מורי לסירוגין. ההתחזקות בז'אורז'יניו ואמיר עגייב מיד בסיום העונה היא ללא ספק הצהרת כוונות שתוסיף עוד מחץ ויצירתיות להתקפה הבית"רית שגם השנה הראתה כדורגל משובח. בכלל קישור כל כך טכני לא זוכרים כבר הרבה זמן בירושלים. ורד, עזרא, בריהון בתוספת הרכש החדש שכבר הוחתם ואלה שעוד יחתמו מהווים קבוצה שכל אוהד מפנטז עליה, בהנחה כמובן שהכל יתחבר.
 
כבר בינואר היה ברור שהוא לא ישאר - דן איינבינדר
בית"ר בשנתיים האחרונות חזרה לשחק כמו בית"ר שהקהל אוהב ותוספת של שחקנים כמו ז'אורז'יניו ועגייב רק יוסיף לקרנבל בטדי. הרכש הכי משמעותי של הקיץ הוא כמובן החזרת אלי אוחנה לבית"ר. הסמל הבלתי מעורער של הקבוצה שינסה להחזיר את החיבור עם הקהל המפולג של בית"ר. מיותר לציין שעצם הנוכחות של אוחנה תעשה את שלה ותחזיר את הוויב הירושלמי לקבוצה לא רק בקרב הקהל, אלא גם אצל השחקנים עצמם שרוחשים לו יראת כבוד. אוחנה הוא אחד שיכול להחזיר את בית"ר להיות הקבוצה של המדינה. אם זה בכדורגל שמח ושחקנים טכניים שמזוהים עם הסגנון הבית"רי, אולי אפילו החזרתם של אבירם ברוכיאן וברק יצחקי שבטח יוסיפו לזהות, וכמובן הניסיון לנקות את היציעים  מהגזענות ולהחזיר את הקהל של פעם. כל אלה לא בטוח יביאו לתואר של בית"ר אבל לבטח יחזירו לה את ההרתעה על קבוצות היריב. 

אם ניגע בסוגיית דן איינבינדר, אז היה ברור כבר מינואר שהקשר המוכשר לא ימשיך לעוד עונה בטדי. אנחנו כבר מורגלים בסיפור הזה, החוזה נגמר, טביב לא מציע שידרוג ומחכים לראות מי ימצמצץ ראשון. לפעמים נראה שטביב לא מאמין עד כמה הוא קולע בול בהחלטות שלו, שהוא כל פעם מנסה למתוח את החבל מחדש. טביב היה בטוח שדן ילמד מהטעויות שעשו אצילי ורוקאביצה או בעצם מהתהליך שאיינבינדר עצמו חווה בק"ש ומכבי ת"א עד שחזר הביתה לבית"ר, שהחזירה אותו לחיים ויחתום על חוזה חדש מבלי לחשוב פעמיים. אבל איינבינדר שחקן שלא רואים הרבה בנוף הישראלי, לא מפחד להלחם על המקום שלו מחדש במקום אחר, גם אם הוא יודע שלא יקבל את אותו מעמד מלכים שקיבל בטדי.

נראה שטביב בתוך תוכו העדיף שאיינבינדר ילך לב"ש וכנראה יתחיל להכיר את הספסל מקרוב, בעוד קשר אחר שכרגע מועמד להיכנס לנעליו של דן, שלומי אזולאי (עוד אחד שבית"ר עשתה לו חסד ונעלם רגע אחרי שעזב אותה) יחזור לקדנציה שנייה בצהוב שחור. אחרי שטביב כבר עשה עליו קופה אצל ג'ורדי, הוא בונה על אזולאי שיחזיר לו שוב את כל הז'יטונים עם עונה גדולה, והוא ייתן עונה גדולה כי אזולאי רעב לחזור לבית"ר וצריך אותה עכשיו הרבה יותר משהיא צריכה אותו. מה יקרה אם איינבינדר ייתן את עונת חייו ואזולאי יפקשש בטדי? צחוק הגורל.
 
 
 
הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך (תקנון)

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי