גביע המדינה 1984-1985

מאת שמוליק קלדרון

2004-08-23 00:00:00

אלי אוחנה - "מכונת ההבקעה" של בית"ר ירושלים, כבש את השער היקר ביותר שלו במדי קבוצתו. 4 דקות מסיום גמר גביע המדינה של עונת 1984-1985 הוא הכניע את שוער מכבי חיפה, אבי רן (ז"ל), מנע מהאלופה "דאבל" והעניק לבית"ר ירושלים גביע שלישי ותמורה הולמת לעונה טובה, שאלמלא כן יכולה הייתה להסתיים בלא כלום

גמר גביע המדינה, יום ג' י"ד בסיוון תשמ"ה, 04/06/1985

שעת המשחק: 17:00
מגרש: איצטדיון ר"ג
מספר צופים: כ- 30 אלף
שופט: יצחק בן-יצחק

עונה לאחר אובדן האליפות למכבי חיפה במחזור האחרון, חזרו הקבוצות למאבק ראש בראש במסגרת הליגה. את בית"ר ירושלים אימן באותה עונה דוביד שוויצר ואילו את מכבי חיפה אימן שלמה שרף - אותו מאמן שעשור קודם לכן לקח לבית"ר ירושלים את הגביע בגמר כשהיה מאמנה של הפועל כפר-סבא.

במשך כל העונה נאבקו הקבוצות על המקום הראשון בטבלה - סיפור זהה לרקע של שני הגבעים הקודמים בהם זכתה בית"ר ירושלים. ההיסטוריה חזרה על עצמה גם בעונת 1984-1985, מכבי חיפה ניצחה את בית"ר ירושלים במחזור ה-20 ועד לתום העונה הבטיחה את האליפות בפער של 5 נקודות.

ברביעי ביוני 1985 נפגשו הקבוצות לראשונה למעמד גמר גביע המדינה ביניהם. מכבי חיפה ושלמה שרף רצו לזכות בדאבל, בית"ר ירושלים חיפשה גביע שלישי ונקמה על אובדן האליפות עונה קודם לכן במחזור הסיום. בשורות בית"ר ירושלים פתח בהרכב הכוכב הבלתי מעורער אורי מלמיליאן אך לצידו פתח בהרכב הכוכב העולה של המועדון באותם שנים - החלוץ אלי אוחנה. מן העבר השני מככב בשורות מכבי חיפה רוני רוזנטל - ימים אחד מהשחקנים הבכירים של הכדורגל הישראלי.מול כ-35 אלף צופים בשעות הצהריים של יום שלישי נפגשו הקבוצות למשחק המסקרן.

צהוב. רק צהוב. שום דבר לא הלך באותו לילה אחרי 7 בערב באזור אבא הילל והסביבה. רק צהוב. אם אתה לא בצהוב אתה לא שייך לעניין. בית"ר ירושלים זה הלהיט החם של המדינה. אלי אוחנה? כל האח"מים יחד, שישבו ליד הנשיא, לא יכלו להיות פופולריים כמו האליל הירושלמי, שעושה לו מנהג קבוע – שער ניצחון לפחות בכל שבוע.

ממן, סלקטר, ארמלי. הם נעלמו. הם נבלעו שם בים הצהוב ברמת גן. מי יזכור 85 דקות של 0:0 ? מי יזכור את ה"פרס" של חיפה במחצית הראשונה? אף אחד. יזכרו וירשמו את שער הניצחון של אוחנה, את לחיצת היד של הנשיא עם הגביע לאזולאי, ואת השמפניה הצהובה. הכל צהוב. כובעים, מכוניות, דגלים, רמזורים, כרטיסים. הכל צהוב.

זמן רב לא זכורה אוירה כזו כמו של אתמול בר"ג. שעה לפני המשחק כבר לא היו פקקים. מי שחשב שלא יהיה קהל, שגה. הקהל כבר ישב ביציעים. מימין גוש ירוק, באמצע קוקטייל, משמאל הר צהוב. הר ענק של צהוב. כבר לפי הקהל אפשר היה להבין. כאן הולך להיות בית"ר.

אווירה 10. וומבלי כחול-לבן. סדר מופתי בלי בלגן. סדר אמיתי. טקס מנוהל להפליא. ברוך ממן מקבל את גביע "כדורגלן העונה" הרבה לפני שריקת הפתיחה. מה שבטוח – בטוח! אח"כ יסתבר שהוא היחיד מחיפה שנגע בגביע.

ח"כים, שרים, אח"מים וקצינים יש בשפע. משחק גביע הנוער מסתיים בניצחון בפנדלים של הפועל באר שבע, כשביציע המכובדים כבר מסתדרים להם האח"מים. אריק שרון ליד משה שחל. אחדות לאומית. פנינה רוזנבלום ליד אבי כהן. אחדות. נשיא המדינה מגיע. 30 אלף על הרגליים, מוחאים כפיים. יפה. הנשיא מתיישב וקם. התקווה. המילה האחרונה של נפתלי הרץ אימבר מוצאת חן בעיני הגוש הצהוב הענק: "ארץ ציון וירושלים".

מחצית ראשונה – חיפה בשליטה, בית"ר מסוכנת.

5 בדיוק. יש כדורגל. שירזי וקרמר, שבע ליד שבע ויש כבר מגע ראשוני. זה כדורגל, חביבי, זה לא שחמט. אבי כהן מחלץ מצב מסוכן מרוזנטל, קרמר מפציץ את אוחנה, סופג צהוב, אהרוני מגביה לסלקטר שנוגח לחוץ. אחרי 4 דקות סלקטר שולח לממן שמטיס כדור חזק מעל השער.

דקה 16, אבי כהן של בית"ר שולח טיל מ – 30 מ' מעל השער, אבל אבי כהן גמר להיום. הוא פצוע, בחוץ, סמי מלכה חילוף ראשון.

מכבי חיפה נכנסה להילוך גבוה. יש להם יופי של תיבת הילוכים, יופי של מנוע. דקה 22, ארמלי רץ, מוסר לא טוב, בן הרוש (מצויין!) מחלץ. "למסור זה לא העבודה שלו" אומר מישהו. דקה 23, זאהי ארמלי מקבל. להבקיע זה כן העבודה שלו. חותך את חנן אזולאי ואשש, נכנס ומפציץ. העבודה של מזרחי זה לעצור. אין שער!

מזרחי עושה את העבודה שלו מצויין. דקה 25, לא ייאמן! עונשין של ממן משמאל, רוזנטל עולה לנגוח, שולח טיל מהראש, שער! שואגים כולם, חוץ מיוסי מזרחי שהודף לקרן. הצלת השנה! הקרן מוגבהת, זאהי נוגח ועכשיו הקורה מקבלת את התפקיד של מזרחי. מנגד, ארבעה על אוחנה. לא נותנים לו לזוז. לא נותנים לו לנשום. יודעים למה.

דקה 30, אורי מתעורר, מוסר טוב לגולדר שחודר לרחבה, אבל מוסר יופי של פס לאבי רן. אפרופו רן, הוא יוצא לא טוב (32) , אוסמו וסמי מלכה אחד מול אחד. אוסמו שולח לקרן.

דקה 34, מאסטרו מול מאסטרו. פאול של ממן על אורי. ממן כועס, אורי מרגיע אותו. דוביד (שוויצר ז"ל) שואג: "עלו למעלה! עלו למעלה!". הכרוז של מכבי חיפה ממשיך מחצי הגמר. הוא מוסיף נופך מעניין עם ההברקות שלו מרמקול היד. לא הכל לעניין, אבל יש עוד כרוז ביציע.

סמי מלכה מנסה מרחוק 5 דקות לסיום המחצית, אבי רן קלט. אוחנה, עוד נסיון, מניף רגל וזוכה בקרן שכמעט הופכת לעצמי של מרילי. גולדר אומר את המילה האחרונה של המחצית הראשונה. ספק מרים, ספק בועט. כמעט שער, אבי רן מוציא מהחיבורים.
הפסקה. כמו באנגליה, שירים, עידוד נון-סטופ. מעניין. מחצית שנייה זה כבר פחות מרתק.

מחצית שניה – אוחנה החליט "הגביע הוא צהוב!"

סלקטר מרחוק (58) לרשת העליונה. מרילי (64) מכשיל את אוחנה וסופג צהוב. בינתיים קרמר מפיל את גולדר. שמח על המגרש. בן-יצחק עושה סדר. שופט-שוטר של ממש. הוא בסדר, בן-יצחק.
צהוב של אוסמו כ – 30 מ' מהרחבה ואורי כמעט עושה חגיגה בצהוב. אבי רן מרגיע. דקה 70, גולדר הולך יפה, עובר שניים, כמעט שער אבל ההגנה החיפנית הודפת. המחצית הזו מתחילה להתעורר, מתחילה להיות "בשרית".

קרמר מתחלף עם שלום לוי. שרף רוצה לנצח. שירזי מקבל צהוב. אורי, עונשין מה – 16, ליד השער, ואז מגיע האחד והיחיד, בדקה הכי טובה לנצח גמר גביע. דקה 86.
לפעמים נדמה לי שאוחנה משחק עם יותר משתי רגליים, יותר מראש אחד. בכלל, נראה לי שהוא מתפצל. יש בו משהו, בילד-איש הזה שעושה אותו סופר-סטאר אמיתי. רומינגה בקטן, עם שאיפות לגדול.
דקה 86, כש – 30 אלף מצפים להארכה, הוא מחליט לנצח. וכשהוא מחליט הוא מחכה להתקפה נפלאה של שירזי שמקבל טירוף פתאומי, עובר ועובר, ומרים לרחבה. אלי, שנשמר נהדר על ידי אלי כהן 86 דקות, ניצל את הטיפול שקיבל אלי כהן כדי לתת טיפול לחיפה. כשהכדור אצלו קרוב לרשת – הוא ברשת! 1:0.

מכאן זכות הדיבור לאנשי בית"ר ירושלים ששולחים זיקוק כסוף-אדום הישר לפנינה רוזנבלום. גם היא בחגיגה של בית"ר. האמת, אתמול ברמת גן, לא יכולת שלא להיות בית"רי. פשוט נסחפת איתם.
בשמחות!

הרכבים:
בית"ר ירושלים:

שוער: יוסי מזרחי
בלמים: חנן אזולאי, אהוד אשש
מגנים: אבי כהן (16, סמי מלכה), שלמה שירזי
קישור אחורי: משה בן הרוש, דוד אזולאי
קישור קידמי: מאיר קדוש, אורי מלמיליאן
חלוצים: אבי גולדר, אלי אוחנה

מכבי חיפה:
שוער: אבי רן (ז"ל)
בלמים: רפי אוסמו, אלי כהן (87, צדוק מלכה)
מגנים: ציון מרילי, איתן אהרוני
קישור אחורי: אברהם אבוקרט
קישור קידמי: ברוך ממן, יוסי קרמר (68, שלום לוי)
חלוצים: משה סלקטר, זאהי ארמלי, רוני רוזנטל


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי