בעמדת נבדל, הפסד 0-1 לבני יהודה: בלי הווה, בלי עתיד ובלי תקווה

מאת אודי מזרחי

07.04.14,10:59

ההפסד לבני יהודה אמש, סימן את בית"ר של עונת 2013-2014: קבוצה בלי הווה, בלי עתיד ובלי תקווה * אודי מזרחי בפינתו "בעמדת נבדל" מתייחס לעתיד הקודר ולהווה האפור * על העונה הגרועה ביותר של בית"ר ירושלים בשני העשורים האחרונים * וגם על הנאיביות וחוסר המלחמה מול בני יהודה, מה שהוביל להפסד צפוי מראש

בלי עתיד, בלי תקווה
אתמול לאחר זמן רב, לא הגעתי למשחק של בית"ר ירושלים. לא, לא היה לי משהו חשוב אחר לעשות, אולי פשוט התייאשתי כמו הרבה מהחברים שלי ולכן התיישבתי על הכורסא בבית וצפיתי במשחק. למען האמת, הייתה לי הרגשה שלא נוציא נקודות מהמשחק הזה. אווירת סוף העונה, אווירה של סוף מר, נתנו רק את הסימנים להפסד הממשמש ובא.

אבל ההפסד הוא רק חלק קטן מהבעיה הגדולה ביותר. בית"ר ירושלים כיום היא קבוצה ללא הווה ועוד יותר חמור: ללא עתיד. אני שומע את הדיבורים על החלפת המאמן, שומע את האיומים על שחקנים ינופו, אבל האם זה יביא שינוי? לא רק שאני בספק, אני גם כמעט בטוח שהמצב אף יכול להחמיר בעונה הבאה.

אלי טביב שהגיע בקול תרועה רמה, מוביל את בית"ר ירושלים לשפל חדש. במשחק מול מכבי פ"ת רק כאלף אוהדים הגיעו למשחק, כמות שמתאימה יותר למשחקים בגביע הטוטו. השחקנים לא נראים מחוברים לקבוצה, גם סמל כמו דוד אמסלם נראה כי הרים ידיים, ואלפי אוהדים נאמנים כבר יושבים מספר חודשים בבית לאור השינוי הרע שעברה הקבוצה. העובדה ששחקני הקבוצה הגיעו אתמול ברכבים הפרטיים שלהם אתמול מירושלים לבלומפילד בגלל תקלה של האוטובוס ואי העמדת אוטובוס חלופי, רק ממחישה את השכונה שבה נמצא המועדון.

בית"ר ירושלים היא קבוצה ללא עתיד. מנהלים אותה אנשים שאין להם שום זיקה וזהות לבית"ר האמיתית. מנהלים אותה אנשים שנותנים לחלק היותר גזעני של הקהל, לנהל אותה וכך זה נראה. תוסיפו את היכולת האיומה על כר הדשא ותקבלו כמות אוהדים גדולה מאוד שמדירה את רגליה מהמגרשים. אומנם זהו לא זמן הסיכומים, אבל כבר עתה ניתן לומר שאלי טביב נכשל בענק וביחד איתו כל המערכת והצוות המקצועי. ומה יהיה בעתיד? כאן אני עוד יותר פסימי לצערי..

העונה הגרועה ביותר
זוהי העונה הגרועה ביותר של בית"ר ירושלים בשני העשורים האחרונים. יותר גרועה מהעונות הקשות עם מאיר פניג'ל, יותר גרועה מהעונה שעברה שבה ניצלנו במחזור האחרון. אומנם בניגוד לעונה החולפת, הבטחנו את ההישארות כמה מחזורים לסיום העונה, אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, לאורך כמעט מרבית שלבי העונה הקבוצה לא מזכירה את בית"ר האמיתית. הנתק מהקהל הוא עצום (ולהזכירכם, העונה אין צ'צ'נים או יו"ר שנמצא על הכוונת), השחקנים כלל לא מבינים מה הם עושים בבית וגן וגם מעט שחקני הבית שעוד יש בקבוצה, יושבים רוב הזמן ביציע או על הספסל.

מלבד המשחק מול הפועל ת"א שמשך אליו 26 אלף צופים, עונת 2013-2014 תזכר ככתם שחור של המועדון. נזכור תמיד את ההצהרות חסרות הביסוס של אבנר קופל על "מגרשים מלאים וספונסרים רבים", נזכור את ההצהרות על קבוצה אטרקטיבית שתרוץ בצמרת ואת השחקנים המוזרים כדוגמת אייס קרים, נזכור כל חודש את העיכובים במשכורות למרות שיש לנו בעל בית, נזכור את הכותרות על מתיחות בין רביבו ואלי כהן ולאחר מכן בין טביב לרוני לוי. הרשימה עוד ארוכה אך אין טעם לפרט. אנחנו נמצאים בשלהי העונה הגרועה ביותר שידעה בית"ר בשנים האחרונות, וכמה טוב שהוא אוטוטו מסתיימת.

נאיביות
לסיום אתייחס למשחק מול בני יהודה. לא שציפיתי למשהו אחר, אבל הקבוצה הייתה נאיבית מידי, כאילו עלתה לתפאורה. נכון, היו מספר מצבים שהיו חייבים להסתיים בשער של איינוגבה, אך שלומי אזולאי כנראה לא מבין שאת הכדור צריך לתקוע עמוק ברשת. אך מלבד מספר מצבים, זה היה משחק נאיבי של בית"ר ירושלים. השחקנים נראו כבויים, רוני לוי ודוד אמסלם נראו מיואשים ועל הקהל אין לי כל כך מה לומר כי הפעם ישבתי בבית ולא חוויתי אותו ביחד במגרש.

בני יהודה רצתה יותר את הנקודות והשיגה אותן. בית"ר של העונה היא קבוצה שאין לה מה למכור, על אחת כמה וכמה כאשר אין לה גם על מה לשחק. הניצחון על מכבי פ"ת בשבוע שעבר הושג על קבוצה חלשה מאוד והושג בעיקר לאור העובדה שהיה לנו על מה לשחק. כעת אחרי שהבטחנו את ההישארות בליגה, נראה עוד הרבה משחקים כאלה, משחקים של כלום ושום דבר. להתראות עונת 2013-2014, נתראה בעונה הבאה!

 

 


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי