בעמדת נבדל מחזור 25: סיבה לאופטימיות, אך חשש לאור החוד העקר

מאת אודי מזרחי

11.03.14,17:52

אחרי ההפסד 0-1 למכבי ת"א, מסכם אודי מזרחי את המחזור בפינתו "בעמדת נבדל * והשבוע בפינה: החגיגות הלא מוצדקת של האוהדים והקהל לאור ההפסד המינימאלי * האופטימיות שאפשר לשאוב מהמשחק ומרוח הלחימה של השחקנים * החוד העקר שכבש רק 10 שערים ב-14 המשחקים מאז הגיע רוני לוי * וגם: שלומי אזולאי שמקבל קרדיט בלתי נגמר בהתקפה למרות היכולת הרעועה, בזמן שאיציק כהן בעל התפוקה הטובה יותר, מחמם את הספסל

עם מחמאות לא צוברים נקודות
צרם לי מעט לראות את ההתלהבות של אוהדי ושחקני בית"ר ירושלים אחרי ההפסד למכבי תל אביב. בעבר הלא רחוק, הפסד ליריבה הצהובה מתל אביב, לא היה גורר צהלות שמחה שכאלה. יש גם טעם נפגם בכך שאנחנו מסתפקים בהפסד מינימאלי למכבי ת"א, כאילו השלמנו עם העובדה שאנחנו קבוצה קטנה, וכאשר מכבי משחקת מולנו, מותר לנו להפסיד כי זה בסדר.

זכינו אתמול להרבה מחמאות ובצדק. איני מסכים עם רוני לוי שזה היה המשחק הכי טוב של בית"ר ירושלים העונה, מכיוון שזה לא היה המשחק הכי טוב. תפסנו יריבה בהרכב חסר, בלי הרבה מוטיבציה ואילו המוטיבציה אצלנו הייתה בשיאה. זה לא הספיק בשביל למצוא את השער של היריבה בגלל חוד חלוד, אבל זה כבר נושא אחר.

בשורה התחתונה, עם מחמאות לא צוברים נקודות, והגיע הזמן שנשנה את הגישה של הסתפקות במועט ושל נתינת מחמאות לעצמנו אחרי הפסד במשחק ליגה. מכבי ת"א היא אכן האלופה, אבל עם איך שהיא נראת בתקופה האחרונה, בהחלט היינו יכולים להוציא אתמול נקודות מהמשחק.

אופטימיות
למרות הפסקה הקודמת, יצאתי אופטימי מאוד מההפסד למכבי ת"א. יצאתי אופטימי מהסיבה הפשוטה שהשחקנים שלנו לא כיבדו יותר מידי את היריבה, נתנו פייט לאורך 90 דקות וגילו אופי של קבוצה אמיתית, מה שלא ראינו הרבה העונה. אני לא יודע האם הלחימה באה בעקבות זהות היריבה ולאור העובדה שמדובר במשחק גדול, אבל אני מקווה מאוד שגם במשחקי הפליאוף התחתון, נראה את אותה לחימה ונחישות כפי שראינו מול מכבי ת"א.

הייתי גם אופטימי מהדרך שבה נראת הקבוצה. בהמשך אתמקד בבעיה החמורה בחלק ההתקפי, אך בחלק האחורי השחקנים שלנו עושים עבודה יוצאת דופן והרבה זמן לא ראיתי יציבות שכזאת בחולייה האחורית שלנו.

יצאתי אופטימי. מקווה שיהיה לזה קבלות גם במשחקים הבאים.

חוד עקר
הבעיה הכי גדולה של בית"ר ירושלים היא החוד העקר. להוציא את שני השערים במחזור הקודם לאשדוד, ההתקפה שלנו היא מהחלשות בליגה. רק הפועל רעננה (19 שערים) ורמת השרון (20 שערים) כבשו פחות שערים מ-21 השערים שכבשנו. עם הנתון הזה מאוד קשה להתקיים, במיוחד לאור העובדה כי מאז הגעתו של רוני לוי, כבשה בית"ר רק 10 שערים ב-14 מחזורי ליגה! נתון מדאיג בהחלט.

נכון, לבית"ר יש היום הגנה חזקה מאוד, הגנה שמתאימה יותר לקבוצת צמרת, אך החלק ההתקפי הלוקה בחסר, בולט בכל משחק וזאת גם הסיבה שאת הליגה הסדירה סיימנו בפליאוף התחתון. גם מול מכבי ת"א ראינו את הבעיה הקשה, מיעוט במצבים ואף גרוע מכך, כאשר כן הגענו למצבים, לא ניצלנו אותם.

רוני לוי חייב להפסיק לחשוב הגנתית ולאזן את החלק ההגנתי עם החלק ההתקפי. נתון של 0.7 שערים כיבוש למשחק, זהו נתון שמתאים לקבוצה שיורדת ליגה, ולא לקבוצה שמתיימרת להיות בצמרת. העונה אומנם כבר גמורה, אבל לעונות הבאות הצוות המקצועי חייב לחשוב גם על החלק הקדמי ולא רק על האחורי.

שלומי אזולאי
החלוץ המושאל ממכבי חיפה זוכה ליחס סלחני מאוד מצד הקהל ומצד התקשורת. שער אחד בלבד מאז שהגיע, זה ההספק של השחקן במסגרת משחקי הליגה. הספק דל מאוד שבטח לא מצדיק מקום קבוע בהרכב.

אזולאי נראה חלוד מאז שהגיע לבית"ר ירושלים, אך עדיין הוא מקבל קרדיט בלתי נגמר מהצוות המקצועי. תמוהה לי העובדה שאיציק כהן, שהתפוקה שלו עולה כמה מונים על זה של אזולאי, מחמם היטב את הספסל ולא זוכה להזדמנות אמיתית. אחת מהבעיות של בית"ר בחלק הקדמי, היא היכולת הרעועה של אזולאי. לא בשביל זה הביאו אותו לבית"ר ירושלים, ואם הוא מושאל ממכבי חיפה, מוטב כבר עכשיו להושיב אותו על הספסל ולתת לאיציק כהן שחתום לעונות הבאות, את חולצת ההרכב. בקצב הזה, אזולאי לא יימצא את הרשת גם במשחקי הפליאוף התחתון.



שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי