תולדות הסכסוך בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א

מאת מאיר כהן

24.01.14,16:41

רגע לפני שבית"ר ירושלים יוצאת למשחק החוץ מול הפועל תל אביב לפרק נוסף במאבק הבלתי נגמר מול היריבה הגדולה, מאיר כהן עושה מעט סדר וחוזר במנהרת הזמן לאחור * בכתבתו במסגרת פינת "פגז מן העבר" מציין כהן את תולדות המאבק הספורטיבי בין המועדונים, היריבות רבת השנים וכמובן ציוני הדרך במשחקים בין שני המועדונים * ואיך אפשר בלי מסר לשחקנים רגע לפני שהם עולים לכר הדשא?


אם תסתכלו סביבכם במשחקים של בית"ר בטדי תוכלו לראות לא אחת, ילדים מתוקים שצבועים בשחור צהוב ושרים בהתלהבות רבה את שירי הקבוצה, ומשתדלים גם לזרום עם האווירה הכללית ביציע של השנאה לקבוצה היריבה. הילדים הללו סופגים את הבית"ריות ממש מלידה כי כשהם נולדו האחות שמה עליהם צעיף של בית"ר ביציאה מרחם אימם. גם הם למדו כבר מגיל קטן שהצבע האדום הוא דבר מאוד שלילי ולא רק שיש קסאמים בדרום, אלא גם בבחירת צבעי הבגדים שלהם אין מצב שהם יהיו מסוגלים להכניס צבע אדום לארון. להפועל ת"א הם קוראים הגועל ת"א וגם הם מבינים היטב שמשחק מול הפועל האדומה הוא משחק בשיטת נוקאאוט שאין דרך חזרה ממנו לעולם... ממש כמו במשחק גביע שלא משנה מה התוצאות האחרונות שלך בליגה- במשחק הזה הכל נשכח! למרות הכל קרוב לוודאי שהם לא מכירים עדיין לעומק את תולדות הסכסוך האדיר הזה בין שתי הקבוצות, הם עוד לא יודעים שהמשחק הזה הוא בין 20 היריבויות הכי גדולות בכדורגל העולמי והם לבטח לא כל כך בקיאים בפרטי הסכסוך של איך ומתי הכל התחיל... בשביל זה אנחנו פה.

רקע:
היריבות בין שתי הקבוצות סובבת בעיקר סביב הרקע הפוליטי והאידיאולוגי בין מרכזי הפועל ובית"ר, בעבר מועדוני כדורגל היו שייכות למפלגות הפוליטיות בישראל - הפועל הינו איגוד ספורט המזוהה עם השמאל וההסתדרות, ובית"ר הינו איגוד ספורט המזוהה עם הימין ויש שאף יאמרו הימין הקיצוני. הקשר הנוסף בסיפורנו הוא הרקע העדתי, בעוד רוב האוהדים של הפועל היו מוגדרים כאשכנזים, אוהדי בית"ר היו הספרדים המזרחים ששרים ביציעים בגאווה את שירי זוהר ארגוב. כיום הפער העדתי הוא פחות בעייתי מאשר בשנותיה המוקדמות יותר של המדינה אך תסמכו על האוהדים של שתי הקבוצות שיידעו להדגיש את זה לפני המשחקים.

במשך עשרות שנים הסיפורים מסביב למפגשים בין הקבוצות היו מרתקים. בשנת 1969 רוני קלדרון חלוצה של הפועל ת"א העביר שחקני בית"ר (וגם אוהד אחד, חייל, שפרץ לדשא עם רובה) כאילו לא היו קיימים, עד שלאוהדי בית"ר נמאס והם החליטו להשתולל ביציעי בלומפילד. ב-82' משה סיני כבש שער גדול לרשתו של יוסי מזרחי ברבע גמר גביע המדינה, שער שהבעיר את היציעים באצטדיון ביפו. לכן עד היום, כל משחק בין שתי הקבוצות הוא משחק גדול, ולא משנה באיזה מקום הן נמצאות.

תחילתו של הסכסוך:
מי שמחפש את תולדות הסכסוך בין שני המועדונים יכול לחזור קודם כל לאותו יום חם בחודש מאי 1984, באצטדיון הישן "ימק"א" בירושלים, במחזור הלפני אחרון. בית"ר הגיעה למשחק מול הפועל ת"א עם יתרון שתי נקודות מעל מכבי חיפה, כשהיא יודעת שניצחון יקרב אותה לתואר אליפות ראשון בהיסטוריה, לאחר שנתנה עונה מצויינת בראשות אלי אוחנה ואורי מלמיליאן שיחד סחפו את בית"ר לתצוגות גדולות תוך הצגת כדורגל התקפי משובח. הפועל לעומת זאת, איבדה כל סיכוי להישג מסוים והגיעה לבירה ללא שום שאיפות של ממש. האצטדיון בימק"א היה מלא עד אפס מקום וגם הבודדים שהגיעו מתל אביב התחבאו בתוך היציעים הצהובים ואפילו לא עודדו מחשש לגורלם.

אוהדים ירושלמים ותיקים יודעים לספר, שמעולם הם לא שמעו את ימק"א שקט כל כך בכל שער שכבשו האדומים מת"א. 1:3 קליל להפועל בניצוחו של משה סיני, שכבש צמד במשחק ובקצה האוזן היה אפשר לשמוע את צעקות השמחה שהגיעו מהכרמל וסידרו למכבי חיפה אליפות. במשך שעות, השחקנים האדומים היו נעולים בחדר ההלבשה וחששו לצאת חזרה הביתה לתל-אביב. האכזבה במחנה הביתר"י הייתה עצומה וזוהי בהחלט אליפות שבוכים על אובדנה עד היום. את המשחק תוכלו לראות על ידי לחיצה כאן.


ואז...לאחר 14 שנים, הגיעה הנקמה הירושלמית. הפועל ת"א ובית"ר ירושלים נאבקו ראש בראש על האליפות. מספר שבועות לסוף העונה, בית"ר הגיעה לבלומפילד, ניצחה 0:1 קטן גדול משער של פישונט ההונגרי, ושבוע אחרי בית"ר כבר השלימה מהפך אחרי ההפסד של הפועל להפועל חיפה 2:0. האליפות כבר הייתה בדרך לבירה. ואז הגיע המחזור הלפני אחרון בליגה. הפועל אירחה את הפועל פ"ת, ירקה דם וניצחה 0:1. לעומת זאת בית"ר "התארחה" בקרית אליעזר אצל הפועל בית שאן, הובילה 2:1 בבטחה ונראה שהיא בדרך לאליפות. גם האוהדים עם הטרנזיסטורים ששמעו שבית שאן נשארה בליגה נשמו לרווחה, כי הרי הבית שאנים החביבים לא יהרסו להם את האליפות.

אבל שער של אלמוג חזן בדקה ה-86 השווה ל-2:2 והשאיר מדינה שלמה בהלם. בית"ר ההמומה שמעה שאלפי אוהדי הפועל ת"א כבר פתחו שמפניות ופרצו לכר הדשא בבלומפילד, ולחצה על שער של בית שאן במרץ רב, אבל רק בדקה האחרונה כבש פישונט, שוב הוא, את השער הניצחון המיוחל, שהיה מעורב בו גם איציק קורנפיין השוער שעלה לעזור לחבריו בכדור הקרן, שער זה נתן את האות לאלפי הירושלמים לחגוג ובגדול. היו שהאשימו את שחקני בית שאן במכירת המשחק שכן הם נראו קושרים את השרוכים בצידי המגרש במהלך כדור הקרן ומפה השם שנתן למשחק - "משחק השרוכים". את המשחק תוכלו לראות על ידי לחיצה כאן.

הכותרות למחרת בישרו על "בושה", "מכירת סוף עונה" ועבור אוהדי הפועל תאריך ה-2 במאי 1998 הוא השחור בתולדות המועדון. אבל לבית"ר לא היה איכפת. האליפות בירושלים והפועל עסוקה בלהתייפח. בית"ר עוד קינחה בשער אליפות מול מכבי פ"ת ולהפועל נותר רק לקוות שהנקמה תבוא. עבור האוהדים הירושלמים החגיגה הייתה מושלמת כאשר אוהדים רבים אף ציינו בשנים שלאחר מכן את "יום השנה למשחק השרוכים".

בשנים 1999 ו-2000 בית"ר הפסידה להפועל ת"א פעמיים בגמר גביע המדינה, כאשר בשנת 1999 רצו בבית"ר שאלי אוחנה יניף את הגביע כקפטן הקבוצה בעונת הפרישה שלו והפסד בגמר הרס את התוכניות... הנקמה הגיע שעונת 2008 כאשר בית"ר ניצחה את הפועל ת"א הגביע בדו קרב פנדלים שדווקא היה נראה שהולך לכיוון האדום אך בזכות עצירות מדהימות של טברטקו קאלה לבעיטות של ראובן עובד וברוך דגו הגביע נסע לירושלים.

ניתן לציין בתולדות הסכסוך את יוסי אבוקסיס שהיה כוכב ענק בבית"ר וערק להפועל ת"א במעשה שלא יסולח לו לעולם, וכן את שמעון גרשון אליל האדומים שהגיע לבית"ר בשנות ארקדי העליזות וזכה עימה באליפויות וגביעים, מעשה שגרם להרבה דמעות בשער 5.

ולסיום:
בהמשך השנים היו עוד המון משחקים מרתקים גם בליגה וגם בגביע בין שתי הקבוצות,משחקים שתמיד מלאו אצטדיונים ועוררו עניין רב בתקשורת שכן אין ספק שזאת היריבות המרה ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע, לדעתי אפילו יותר מהדרבי התל-אביבי הגדול. אך מכיוון שאנו רוצים לגעת כאן בעיקר על תולדות הסכסוך אין זה הזמן והמקום להרחיב על שאר המשחקים. ולילדים היקרים שלא כל כך ידעו על הסיבות לשנאה הגדולה כל כך בין בית"ר להפועל נסכם בכמה משפטים: המשחק הוא בין ימין לשמאל בין אשכנזים לספרדים בין ירושלים המסורתית לתל אביב הבורגנית בין האליטה האשכנזית השחצנית לבין הספרדי הירושלמי הממוצע שבדרך כלל יש לו הרבה יותר נשמה מכסף, ומי שיגיד לכם שזה משחק על שלוש נקודות הוא שקרן... זה הרבה יותר.

אנו קוראים מכאן לשחקני בית"ר לשכוח בזריזות את היכולת הדלה שלהם במשחקים האחרונים ועם הרבה לב ונשמה לנצח את המשחק החשוב הזה ביום ראשון, כדי להוציא את בית"ר לדרך חדשה וכדי לרשום שוב עוד ניצחון בתולדות הסכסוך נגד היריבה השנואה באדום- הגועל תל אביב.


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי