בעמדת נבדל: צעד קדימה וארבעה אחורה אחרי ההפסד 0-1 לרמת השרון

מאת אודי מזרחי

20.01.14,11:45

אודי מזרחי צפה אמש באחד ההפסדים המביכים של בית"ר ירושלים בשנים האחרונות ומסכם בפינתו האישית "בעמדת נבדל" את המשחק * על הצעד החשוב שעשתה הקבוצה בשבוע שלפני המשחר ועל הארבעה צעדים שצעדה לאחור אחרי ההפסד * על אובדן הסבלנות של הקהל שבצדק לא מוכן לקבל יכולת שכזאת * על שינוי הכיוון בחשיבה של הקבוצה * וגם על האופטימיות שבעקבות החיזוק שנחת בבית וגן* חדשות הקבוצה: המשא ומתן עם מגרלשווילי במבוי סתום לאחר שהשחקן נחת בארץ* פרטים לגבי המשחק מול הפועל תל אביב ומכירת הכרטיסים למשחק בכתבה.

עדכון חדשות: חיים מגרלשווילי נחת בארץ על מנת לחתום בקבוצה לעונה וחצי וברגע האחרון קבוצתו הקפריסאית לרנקה התנערה מההסכם לפיו ישוחרר השחקן בחינם וכרגע המשא ומתן במבוי סתום, במידה ולרנקה לא יאפשרו למגרלשווילי להשתחרר בחינם הוא לא יחתום בקבוצה.

הפועל תל אביב החליטה לארח את משחק הרדיוס שלה את בית"ר באיצטדיון החדש בנתניה, הפועל תקצה לאוהדי כ-1400 כרטיסים למשחק שיתקיים ביום א' והמכירה תחל ביום רביעי הקרוב במשרד הכרטיסים בימות, שימו לב כי תינתן עדיפות לחברי עמותה ואוהדים שרכשו מנוי והם יוכלו לרכוש כרטיסים לפני השאר.

צעד קדימה, ארבעה אחורה
ההפסד לרמת השרון החזיר את בית"ר ירושלים כמה צעדים לאחור. דווקא כשהיה נראה כי החיזוק הנכון נחת בירושלים והקבוצה מתחילה להתייצב, הגיעה רמת השרון האלמונית והנחילה לנו את אחד ההפסדים הקשים והמביכים ביותר שידעה הקבוצה במגרשה הביתי.

אם נחזור כמה ימים לאחור, לא נראה לי שיש אוהד אחד שחשש מהמשחק מול רמת השרון. פרשת ההימורים בקבוצה מצומת מורשה בנוסף לסגל החסר, לא היו אמורים להוות מכשול עבור רוני לוי והשחקנים. תוסיפו לזה את כל הבאזז שנוצר בעקבות החיזוק שעשתה הקבוצה, והרי לכם סימון באנקר בטוטו.

אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. בית"ר ירושלים צעדה צעד אחד קדימה במשך שבוע שלם, אך ברגע האמת, מול קבוצה עם סגל שחקנים אלמוניים, הפסידה 0-1 ונראתה כאילו היא זאת שנמצאת במשבר. אינני יודע אם זה ההפסד המביך ביותר שספגנו בשנים האחרונות, אך ללא ספק זהו משחק שייזכר לעוד הרבה זמן, בעיקר לאור ההתלהבות שאפיינה את הקבוצה בשבוע שקדם למשחק. עכשיו כשצעדנו ארבעה צעדים לאחור והגענו לתחתית השפל, אני מקווה שלא נתבזה שוב מול הפועל תל אביב.

מאבדים סבלנות
אתמול אחרי הרבה זמן ראיתי יציעים שלמים שאיבדו את הסבלנות. הקריאות כלפי השחקנים להוריד את החולצות הגיעו מכל היציעים, גם מהמזרחי וגם מהמערבי וזה מסמן יותר מהכל את העובדה כי הסבלנות פקעה.

ייתכן שדווקא ברגעים קשים מסוג אלו אנו צריכים לגלות תמיכה, אך מנגד המחויבות שלנו היא להיות המבקרים של השחקנים ולומר להם את דעתנו על המתרחש במגרש. מול רמת השרון זה היה קטסטרופה. אחרי השער שכבשה היריבה, השחקנים שלנו נראו כאילו הם מובילים 2-0 ושיחקו כדורגל נינוח. דווקא חוסר ההתלהבות הזאת היא זאת שגרמה לאלפי האוהדים לשרוק בוז ולהפנות את הזעם כלפי השחקנים.

אם עד היום השחקנים היו חסינים לחלוטין, הרי שכעת גם הם חשופים לביקורת מצד הקהל. זה נכון שיש היום בסגל שחקנים חדשים שזהו רק משחקם הראשון או השני בקבוצה, אך הם צריכים להבין מהר מאוד שהציפיות מהם גדולות מאוד ואסור להם להיראות כפי שנראו אתמול. יהיה מעניין לראות כעת כיצד השחקנים יגיבו כשיבינו שהסבלנות ביציעים פקעה.

משנים כיוון
אחרי הניצחון על מכבי פתח תקווה, דיברו בבית"ר ירושלים על הפליאוף העליון. אחרי החיזוק שבוצע בשבועיים האחרונים, הדיבורים הפכו לתוכניות על מלחמה על מיקום טוב לפני פתיחת משחקי הפליאוף העליון. אלא שכעת, אחרי שהקבוצה צברה 2 נקודות בלבד מתוך 9 אפשריות בשלושת משחקי הליגה האחרונים, מדברים בירושלים על הפליאוף התחתון ועל מאבקי הישרדות.

למען האמת, אני לא רואה את בית"ר ירושלים נלחמת על מקומה בליגה. רמת השרון, הפועל רעננה ומכבי פתח תקווה הן קבוצות הרבה יותר חלשות. לא ציינתי את בני יהודה שנמצאת 12 נקודות פחות מאיתנו, אך עם החיזוק היא עשתה היא עוד יכולה להפתיע ולהישאר בליגה.
מצד שני, לדבר כעת על הפליאוף העליון יהיה מעט יומרני. הפסד בשבוע הבא להפועל תל אביב ירחיק אותנו עוד יותר מהפליאוף העליון, ועל פי היכולת אנחנו פחות טובים ממכבי חיפה והפועל תל אביב הנאבקות איתנו על הכרטיס לפליאוף העליון.

במצב שנוצר, בית"ר ירושלים חייבת לשנות כיוון, להפנים שהיא עשויה לסיים את הסיבוב השני בפליאוף התחתון ועד אז היא צריכה לצבור כמה שיותר נקודות על מנת שמשחקי הפליאוף יהיו לפרוטוקול בלבד. אני מאמין שרוני לוי כבר הפנים את המצב והעביר את המסר לשחקנים, אך גם אנו האוהדים צריכים להפנים את המצב ולא לפתח ציפיות מעבר ליכולת הנוכחית של הקבוצה. עצוב לומר זאת, אבל זהו המצב לפחות בתקופה הקרובה.

ולמרות הכל, אסור לאבד אופטימיות
חרף כל מה שרשמתי עד כה, יש סיבה לאופטימיות. חמישה שחקני רכש חדשים הגיעו, עוד אחד צפוי להצטרף, ועם מעט זמן ואימונים ביחד, הקבוצה צפויה להתחבר ולהראות את הכדורגל שכולנו רוצים לראות. הסגל שנבנה בשבועיים האחרונים לא נופל מהסגלים של הקבוצות הנמצאות מעלינו בטבלה, ולכן עם חיבור טוב ומעט מזל, נוכל לצאת לדרך חדשה ולשוב לנצח.

לא. אני לא מדבר על פליאוף עליון כי זאת לא תהיה המחשבה הנכונה, במיוחד לא אחרי מה שרשמתי בפסקה הקודמת, אבל העתיד לדעתי יהיה טוב יותר ואנו נשוב לראות את בית"ר ירושלים כפי שהיא צריכה להיראות: לוחמת, מלהיבה ומנצחת.


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי