אתם בחרתם: אלי כהן בצעד תקדימי זכה בתואר איש העונה לעונת 2011-2012

מאת עמנואל שלמון

28.05.12,12:00

מסורת בחירת השחקן המצטיין ממשיכה, אך העונה באופן תקדימי נבחר המאמן אלי כהן לתואר אחרי הסיום המרשים והמהפך שביצע בקבוצה * כמו בכל שנה, גם השנה העניק הזוכה בתואר ראיון מיוחד, נרחב ומקיף לבית"ר.נט בו סיפר המאמן על העבודה עם הקבוצה, על הרגעים שהביאו את המפנה והשינוי הגדול שערך בקבוצה * עמנואל שלמון נפגש עימו אחרי סיום העונה ושמע ממנו על שבירת המיתוס של "המאמן המיושן" * קבלו את הזוכה בתואר "שחקן העונה" של בית"ר.נט לעונת 2011-2012

להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 .עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

מה משותף ליואב זיו, מיכאל זנדברג, גל אלברמן, ברק יצחקי, אריאל הרוש וקובי מויאל? אם אתם גולשים וותיקים ב"בית"ר נט", אתם בטח יודעים את התשובה: כולם נבחרו ע"י גולשי האתר למצטייני העונה של הקבוצה בשנים האחרונות. הם התבשמו מריח הניצחון, חגגו עם השמפניות ולא שכחו, כמובן, להודות לאוהדים שהביאו אותם עד הלום.

אלי כהן - הבחירה שלכם למצטיין העונה
העונה הזאת חריגה. באופן תקדימי, החליט צוות האתר להכליל את המאמן אלי כהן ברשימת המועמדים לתואר המצטיין של העונה. אתם לקחתם את זה צעד קדימה, וביחד עם צוות האתר בחרתם במאמן בסקר שהתקיים כשבועיים לפני תום העונה ואילו בקובי מויאל בחרתם לשחקן המצטיין של העונה שנה שנייה ברציפות (ראיון נרחב עימו יעלה בהמשך).

ובצדק. כהן קיבל לידיו שלושה חודשים לתום העונה חבורה שבורה, מרוסקת וחסרת ביטחון, שרבים אף חזו שתרד ליגה לראשונה מזה 21 שנה. סביר להניח שאם היו אומרים לנו אז שכהן יביא לבית וגן אסתטיקה וכדורגל חיובי, היינו מרימים גבה. בימים הקשים אך לפני כמה חודשים, אף אחד לא דיבר על יופי. העיקר שיבוא מאמן סמכותי שיעצור את הסחף ויותיר את המועדון בליגה. בציפורניים. אלא שבמהירות הבזק הוציא המאמן את בית"ר מהפאזה הזאת, והפך אותה לקבוצה שחושבת התקפי. ב-12 המחזורים האחרונים הירושלמים השוו את כמות השערים שכבשו ב-25 המשחקים הראשונים.

אחוזי ההצלחה של המאמן מדהימים, ב-12 המשחקים בהם אימן את הקבוצה, רשם רק שני הפסדים, שני משחקים הסתיימו בתיקו ועוד רצף של שמונה ניצחונות רצופים, סך הכל כ-75% הצלחה ומעל הכל בריחה מהירה מהקו האדום.

וזה לא רק כדורגל נטו. כהן המקצוען התחיל מסורת של ארוחות משותפות והצליח גם אחרי חודשיים של ניצחונות להציב לחניכיו יעדים חדשים, וכך למנוע תחושת שובע. כשרצה לבקר אותם ולמנוע מהם להוריד הילוך, עשה זאת ישירות, ובפורומים אינטימיים ככל האפשר. תמו ימי פיזורי ההשמצות מאחורי גבם של שחקנים בזמן שהם מתאמנים, חלפו להן הצרחות שנשמעות היטב גם בביה"ח "שערי צדק" הסמוך רק בגלל שאחד השחקנים זייף באיזו מסירה סטנדרטית. אז אולי לכהן (בניגוד לקודמו) אין סוללת עיתונאי חצר זולים שעושה לו לובינג בכל כלי תקשורת אפשרי ובכל שעה אפשרית, אבל מאז שמונה - אפשר סוף סוף לחייך. האלגנטיות חזרה לבירה.

לפני הכול, אלי, זאת הפעם הראשונה שמאמן נבחר למצטיין העונה של בית"ר. מה אתה רוצה למסור לכל האוהדים שבחרו בך?
"תודה רבה, זה כבוד להיבחר. אני מקווה שהם ימשיכו ליהנות מהקבוצה בעתיד ושימשיכו לבוא בהמוניהם".

בחודשים האחרונים נרשמה רגיעה זמנית ביחסים המתוחים בין האוהדים לקורנפיין. זה השפיע על המתרחש על המגרש?
"בוודאי שזה השפיע, לכל האירועים מסביב לאנשים בקבוצה יש השפעה, לטוב ולרע. אם יש ניצחונות ויש רגיעה, לשחקנים יש את השקט להתרכז במגרש ולשחק כדורגל, כמו שהם יודעים".

אפשר בכלל לדבר על שמות ספציפיים של מועמדים לחיזוק?
"לא, אנחנו לא מדברים כרגע על אף אחד. כעת אנחנו מתרכזים בשימור הסגל הקיים. רק אחרי זה נחשוב על רכישות, בהתאם לאופציות בשוק ולאפשרויות (הכספיות - ע"ש) שלנו".

כהן באימון הראשון, "יש לנו גרעין שחקנים צעירים יוצא מן הכלל"
לאורך רוב העונה היה ברור שלקבוצה יש בעיה בכושר הגופני. מאידך, איך זה שדווקא תחתיך היא הכריעה משחקים בדקות הסיום ונשארה רעננה גם בשלבים המתקדמים של המשחק?
"הכושר הגופני נבנה מהקצב של האימונים. לא התמקדתי רק בכושר הגופני, קודם היה חשוב למקד את השחקנים כדי שירוצו נכון, וככל שעבר הזמן שיפרנו גם את העניין הזה. חוץ מזה, יש לנו גרעין של שחקנים צעירים, הם רעבים להצלחות וכשהם מקבלים דחיפה מהקהל הם גם רצים בלי הפסקה והכושר שלהם הולך ומתגבר".

לאורך הראיון כהן ניסה להימנע מלטפוח לעצמו על השכם יתר על המידה, וחרף זאת הסאב-טקסט דיבר בשמו. כך למשל כששאלתי אותו האם המהפך של ערן לוי הגיע בזכותו: "אני לא רוצה להגיב לזה, אבל אתה רואה שהוא עבר שינוי ונראה אחרת". ובאמת, אותו שחקן שבמשחקו הראשון בהרכב נגד רמה"ש נרתע מכל מאבק על הכדור, שינה את עורו. לוי כחלוץ מטרה זה אלתור לא רע בדיעבד, ולא פתרון של ממש מלכתחילה. בדומה לסטיבן כהן, הוא שחקן שתפקידו "לחנות" כ-25-30 מטר מהשער, כזה מבקש את הכדור לרגל, לגוף, ולא לשטח בעומק. במילים אחרות, הוא 10 ולא 9. בית"ר זקוקה לחלוץ זריז בהרבה, חיית רחבה שתדע לחתוך לרחבה ללא כדור ולסיים בנגיעה-שתיים. השריף מסכים שהקבוצה תצטרך להתחזק בכזה. אז מדוע ה-9 הטבעי היחיד בקאדר, ליאנדרו פאסוס, איבד את מקומו בחודש האחרון של העונה? "הוא עשה משהו שלא יעשה. אנחנו לא יכולים לדבר על זה, אבל זה הגיע לביהמ"ש. מעבר לזה, לא הרגשנו שהוא הציג יכולת שתדחוף את הקבוצה קדימה. נחפש אלטרנטיבות טובות יותר".

בדיעבד, נראה שהמשחק מול קריית שמונה היה נקודת המפנה עבור בית"ר. היריבות לתחתית ניצחו, לרגעים מסוימים היה צריך מיקרוסקופ כדי לראות את הקו האדום, ואף אחד לא נתן לכם צ'אנס במשחק כזה, מול האלופה שבדרך. הרגשת אז שהשמיים הם הגבול?
"לא, אז עוד לא הרגשנו כזה דבר. אין ספק שזה היה משחק מפתח - חשבנו שאחרי שנעבור בהתחלה את המשחקים הכי קשים שיש נשקע עמוק בתחתית, ולכן העובדה שלא הפסדנו למכבי תל אביב וניצחנו בדקה ה-93 את האלופה שבדרך עם אופי, תמיכה מהקהל ועמידה נכונה נתנה לנו את הכוחות והאמונה. אבל לא ידענו שזאת תהיה נקודת המפנה, אתה אף פעם לא יכול לדעת איך דברים יתפתחו בהמשך".
אלא שזה לא רק עניין מנטאלי: אפשר לומר שמקצועית זה היה המשחק בו בית"ר מצאה את הנוסחא בה דבקה עד לסיום העונה. המערך הטקטי שכהן הריץ בהצלחה בחודשים האחרונים עמד למבחן לראשונה, ההרכב שפתח היה זה שהמשיך גם בשבועות שלאחר מכן והשיפור באספקטים המקצועיים התחיל במשחק הזה.

"הניצחון בפתח תקווה 2-3 על מכבי היה אחד המשחקים המרגשים ביותר שהייתי שותף אליהם", הוא מספר, "היו שם 5000 אוהדים שלנו שלא הפסיקו לדחוף אותנו, זה היה מסוג המשחקים בהם הקהל הוא לא השחקן ה-12 אלא השחקן הראשון. אני בטוח היום שאותו ניצחון לא רק הביא לנו את הביטחון שהיה חסר לנו, אלא גם היה משחק שהחזיר את הקהל למגרשים"

ריקן, פרח תחת אלי כהן. "הוא מוכיח שהוא שחקן אמיתי, יכול לשחק בכל עמדה"
אני שואל את אלי לגבי המערך הטקטי שלו. על פניו, ובמבט על קומפוזיציית השחקנים בשיטה, נדמה שהאגף השמאלי מעובה יותר, בעוד הימני פרוץ יחסית. הסיבה לכך היא שבעת מגננה החלוץ השני (בן שושן, במשחקים האחרונים אליחן) הופך לקשר קו שמאל, בעוד בימין רק המגן משחק ממש על הקו, כשאיינבינדר מתופקד כקשר מרכזי-ימני. אלא שבפועל, בזכות הסגירה האלכסונית המלוטשת לרוחב מרכז המגרש והפריסה המאוזנת יותר של הכוחות בקישור, מס' 9 קיבל את החיפוי היעיל מהשלישייה שלשמאלו והתבדה החשש לעומס יתר על כתפיו. "להפך, העמדה שלו במערך הנוכחי רק מקלה עליו", מסביר השריף. "הוא עוזר לשחקן שמתחת לחלוץ בניהול המשחק באמצעות היכולות הטכניות שלו, ובנוסף הוא מסייע למגן מהחצי, במקום לרוץ לאורך הקו על 100 מטרים. ככה הוא חוסך כוחות וגם מצליח להיכנס למשחק, הן מבחינת ניהול המשחק והן מבחינת התמיכה בהגנה מחוליית הקישור".

למרות זאת, דן לא פתח בהרכב בשניים מהמשחקים הראשונים תחתיך. למה לא ראית לנכון לשלב אותו בהרכב, ואיזה שינוי הוא עשה שהפך אותו לשחקן קבוע ב-11 בהמשך?
"הייתה לו בעיה במשמעת הטקטית, הוא לא שיחק מסודר. העמדתי אותו, ואחרי שני משחקים הוא התחיל להבין מה אני רוצה ועם הכישרון שלו הוא הפך לבאנקר. אף פעם לא היה לי ספק לגבי הכישרון שלו. אותו דבר לגבי שי חדד. ברגע ששחקנים מקשיבים להוראות, הם מרוויחים והקבוצה מרוויחה. הייתה בעיה שכל אחד שיחק בשביל עצמו ולא בשביל הכלל, ובגלל זה גם לא היו הצלחות".

אבי ריקן, שעד לאחרונה שימש כמגן שמאלי, משחק עכשיו בעמדות אחרות. כשהוא מגיע עם הרגל השמאלית שלו מצד ימין של ההגנה או מעמדה בחלק הקדמי, קל לו יותר לאיים על השער. אתה מרגיש שזאת הייתה הבעיה שלו?
"העניין הוא לא העמדה. ריקן הוא שחקן עם יכולת טכנית אדירה שאף אחד לא ידע לשים עליו את האצבע. אני שמח שנפל בזכותי לאמן שחקן מוכשר כמותו. יש לנו עוד שחקנים מוכשרים, והם לומדים לשחק בהרבה עמדות על המגרש. ריקן שיחק כמגן ימני, וכשצריך שיחק מתחת לחלוץ ושיחק כחלוץ במקום בן שושן. הוא מוכיח יכולות בכל עמדה, וזה שחקן אמיתי. זה מה שצריך כדי שהקבוצה תצליח - שכל שחקן יבין את התפקיד של השני, כי ברגע נתון הוא יצטרך גם להחליף אותו בעמדה הזאת. זה חוסן של קבוצה". טענתו של הקואץ' מקבלת חיזוק נוסף אם חוזרים שנה לאחור - גם אז השינוי על הקווים גרם לשינוי של 180 מעלות ביכולתו. כך שהסיפור הוא כנראה באמת לא העמדה, כי אם הנוכחות של מאמן עם טביעת אצבע ופאסון. אצל נעים הקפריזי ריקן נטה להיכנס לפאניקה, דוגמת האדום המיותר נגד הפועל ב"ש ואיבוד הכדור הקריטי מול הפועל ראשל"צ. אצל כהן, הוא הפך שוב לשחקן המשוחרר ביותר על המגרש, והאינטראקציה שלו עם חבריו (בייחוד שי חדד ולוי) שואפת לשלמות.

יצרת סוג של קבוצת מילואים כי הסגל היה ארוך מדי, כמותית. איך אתה רואה את העתיד של שחקני קבוצת המילואים במועדון? כי יובל נעים אמר שאלה שחקנים שאם ישוחררו עלולים לפרוש מכדורגל.
"להפך. אלה שחקנים של האגודה. במקום שהם יהיו חלק מסגל של 36 שחקנים, כל הקבוצה תסבול והם ישבו בצד כל האימון ויתקררו, הם מתאמנים בנפרד, מתחממים והכושר שלהם עולה. יש תחלופה, ולשחקנים הללו יש גם סיכוי להשתלב ב-18".

חשוב להתעכב גם על עניין הצוות המקצועי. לצד כהן יש שני עוזרי מאמן: חנן אזולאי וז'אן טלסניקוב. טלסניקוב הוא האוזן הקשבת של השחקנים, מנטור שב"דה ווייס" היו מאמצים בשמחה. קחו לדוגמא את האימון שנערך יום לאחר הניצחון על בני יהודה בתום העונה הסדירה. בזמן שכל המועדון צהל וחגג, הוא שוחח בצד עם דן איינבינדר, שבפעם השנייה תחת שרביטו של המאמן החדש לא עלה בהרכב, ואף שיתף אותו בהחלטה מקצועית של מאמן שפגעה בו בימיו כשחקן פעיל. ככה מרימים לספורטאי מאוכזב את הראש.

אזולאי אומנם כריזמטי ומילולי פחות מטלסניקוב, אך מדובר באיש מקצוע מנוסה שמכיר היטב את המערכת ונטל חלק בפיתוחם של רבים מהשחקנים הצעירים. כהן משבח את שותפיו לצוות: "ההצלחה הזאת היא של כולנו, ואני לא רואה סיבה שלא נמשיך עם זה. זה בהחלט צוות טוב, וכל אחד נותן את חלקו".

ביחד עם שני עוזריו "ההצלחה היא של כולנו"
הרבה שחקנים בכדורגל הישראלי מוצאים את עצמם בדילמה: הם מקבלים הצעה מליגות כמו בלגיה ורומניה, ומתקשים להחליט אם לקפוץ על ההזדמנות לצאת מעבר לים או להמתין להצעה מליגה בכירה יותר. יש לא מעט שחקנים במועדון, דוגמת מויאל, הרוש ואיינבינדר, שעשויים למצוא את עצמם בסיטואציה כזאת הקיץ. ככלל, מה אתה ממליץ להם לעשות?

"אם לשחקן יש אופציה לחוזה טוב מחו"ל שממנו אפשר להתקדם, אני לא אעמוד בדרכו לצאת לדרך. אלא שאנחנו רואים שחקנים טובים כמו רפאלוב, שכאן היו בעמדה של כוכבים, ובחו"ל הם לא משחקים. בשביל זה אין טעם לצאת לאירופה".

כשהגעת לבית"ר, טענת שחסר לקבוצה בעל בית במרכז המגרש. מצאת מישהו כזה? אולי דריו פרננדס?
"אני אף פעם לא אומר שאין מנהיג, אבל כן אמרתי ששחקנים צריכים לקחת על עצמם, והם עשו את זה. דריו הוא באמת סוג של מנהיג, של מודל, ועם זאת, ברגע שיש משחק צוות - זה כבר לא נופל על שחקן או שניים". כהן מביא דוגמא: "היה נראה שסטיבן הוא עושה המשחק שלנו, ועובדה שכשהוא יצא אחרים נכנסו למשבצת שלו. בבית"ר, זה לא משנה מי משחק - השיטה והסגנון מנצחים את הכול".

כשהגעת לא האמינו בכם יותר מדי, והמשפט השכיח בהקשר שלכם היה "עדיף לחיות מכוער מלמות יפה". והנה, בסופו של דבר אתם לא רק חיים, אלא גם משחקים כדורגל יפה וממצים את הפוטנציאל הטכני של כל השחקנים. לזה אף אחד לא ציפה.
"הפתגם הזה מתאים לקבוצות הקטנות, כשרוצים להסביר להן שהן צריכות להילחם על הלחם ולא להתבייש לנצח גם במשחק לא טוב ובתוצאה של 0-1. העיקר לנצח. בגלל הכישרון והפוטנציאל של השחקנים, נכנס גם האלמנט של הכדורגל היפה, במקביל לעניין של הנחישות והמוטיווציה. מבחינת הסיומת עדיין לא תמיד הולך לנו, אבל להוציא את המשחק נגד רמה"ש הגענו להרבה מצבים, ליריבות היה קשה מולנו ובכל משחק ייצרנו מהלכי כדורגל מאוד מהנים. את המשחקים נגד עכו ופ"ת יכולנו לנצח בהפרשים גדולים יותר".

חוגג את הניצחון על רמת השרון, בדרך לשבירת שיא הניצחונות העונה
אנחנו גם רואים שיפורים גדולים באספקטים של המשחק: המרחקים הגדולים הצטמצמו, עיבוי הקישור המרכזי חיזק את הדומיננטיות במרכז השדה ושחרר את המגנים לצאת קדימה, כשהדוגמא הטובה ביותר היא המשחק נגד מכבי פ"ת במושבה: כל פעם שכדור שלכם הורחק מהרחבה, היה מישהו מקו שני ושלישי שקפץ מיד על הריבאונד.

"זאת עמידה נכונה של קבוצה. עד שהגעתי שחקנים לא עמדו נכון, וזה מתקשר לבעיה שזיהיתי אצל איינבינדר. בתקופה שלי השחקנים החלו להרגיש בנוח, וזה הביא לכדורגל האטרקטיבי והמבריק. החזרנו לקהל את החדווה. אתה רואה שהרוח הבית"רית נושבת בחזרה בכותלי טדי".

בחצי הראשון של העונה היה חסר לקבוצה ניסיון, אחרי ששחקנים משופשפים כעידן טל עזבו בקיץ. בינואר הגיעו שחקנים כמו ערן לוי, דריו פרננדס וחיים מגרלשווילי. אתה חושב שבלי הניסיון שהם סיפקו, בית"ר הייתה יכולה להיות היכן שהיא היום?
"הגיל הוא לא העניין. למרות שחסרו שחקנים מנוסים, כשהגעתי אמרתי שזה סגל לפלייאוף עליון, ולא התבדיתי. אלה שחקנים מוכשרים, ובזכות העבודה הקשה הם חזרו מהר לתלם. הניסיון הוא בהחלט פקטור, אך ברגע שהשחקן מקצוען ומתאמן טוב - תעודת הזהות לא משנה שום דבר".

אני מניח שאתה עוקב אחרי קבוצת הנוער, שהצליחה השנה למרות שאין לה את האמצעים מתקופת גאידמק. אתה רואה שם שחקנים שאפשר לבנות עליהם לעתיד?
"ראיתי שניים-שלושה משחקים של הנוער, וראיתי שיש שם שחקנים מוכשרים, אבל ייקח זמן עד שהם יגיעו לבוגרת. כרגע אני לא רואה אופציות, למעט שני שחקנים בולטים שכבר שילבנו באימונים שלנו - עומר נחמני ותומר ירוחם. לגבי כחילה, אנחנו עוד נבדוק מה נוכל לעשות איתו. נמשיך לעקוב אחריהם, מי שמתאים יעלה לבוגרים".

עד כה הייתה לך תדמית של מאמן שמתאים רק לקבוצות שהוא בנה בעצמו ולא לכאלו שהגיע אליהן באמצע העונה. גם אמרו שאתה מיושן בסגנונך. כשאתה רואה כיצד בית"ר שלך נראתה בחודשים האחרונים, יש לך תחושה של "הראיתי להם, השתקתי אותם"?
"זה נכון שהמקטרגים אמרו דברים כאלה. אין לי תחושות מהסוג הזה, אבל עשיתי המון השתלמויות בשנתיים שלא עבדתי. אף מאמן בארץ לא עשה השתלמויות כמוני ולאף אחד אין את העומק המקצועי שלי יש. לצעירים נוח להגיד שאני מאמן מיושן, אך אני הטמעתי את כל התוכנות והסטטיסטיקות, וכולם יודעים שאני הבאתי את זה לארץ. עכשיו מדברים על מוריניו, ששולח דיסקים לשחקנים שלו. הוא בטח לא לקח את הרעיון הזה ממני, אבל גם אני עושה את זה. למרות התקציב הדל, לפחות בחודשיים הראשונים הכנתי עבור כל שחקן דיסקים עם הדברים הטובים והפחות טובים שלו. אלה דברים שלא רואים אותם בעולם. מי שאומר שאני מיושן - שיבוא ויבדוק אותי. המאמנים האחרים מיושנים בעבודה, אני מיושן רק בגיל. כמו יין טוב".

ההצהרות האחרונות אולי מתובלות בלא מעט זחיחות, אך יש להן חתיכת כיסוי במציאות. אפשר ללמוד המון מאימוניו המסכמים של כהן, שהקשר בינם לבין המילה "מיושן" מקרי בהחלט. מחד, בחלק העיקרי של האימון הוא עובד על טקטיקה ומדגיש בהוראותיו את ההבנה של השחקן על אילו שטחים במגרש הוא חולש. לדוגמא, במהלך המשחקון הפנימי הוא מקפיד לשלב תרגול של מצבים נייחים ולהעיר על כל חור בערבוביה שברחבה. לא בכדי מאז חילופי המאמנים, הפחיתה בית"ר בעשרות רבות של אחוזים את כמות השערים שספגה מקרנות ומכדורים חופשיים.

"מקווה שתהיה לזה המשכיות, רציתי תמיד להגיע לבית"ר"
מאידך, באמצעות שימוש בחלק המכין של האימון בתרגילים ובמשחקונים מענפים אחרים המשלבים גם אלמנטים מהכדורגל, הוא נותן גם ביטוי משמעותי להיבט החווייתי, ולצורך לשחרר מעט את הרסן ואף להוציא את הראש מבעד לקופסא השבלונית והמקובעת. ככה נמנעים מפיק ברכיים בשעות שלפני משחק. כהן מסביר: "חלק מהאימון הוא סוג של פאן ושל השתחררות מלחצים. השחקנים בכדורגל של היום נתונים במתח תמידי, ואחרי 90 דקות הלחץ הנפשי גדול לא פחות מהגופני-פיזיולוגי. חשוב לשחרר לחצים לפני משחק ולאחריו. זה גם אחד הדברים שעזרו לנו להפוך לקבוצה טובה".

אתה רואה את עצמך ממשיך לאמן גם אחרי הקדנציה בבית"ר? הרי ידוע שאתה לא צריך את הכדורגל כפרנסה.
"כל הזמן היו לי הצעות, גם כשלא עבדתי, אבל רציתי להגיע למועדון כמו בית"ר. כשאני פה אני שם הכול בצד, ועושה את הדבר שאני הכי אוהב בפול טיים ג'וב. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות, ולא אכפת לי להיות כאן עוד הרבה שנים. אחרי זה אני אשמח להתפנות לאתגרים אחרים".

אי אפשר להתעלם מהמקום המרכזי של המועדון בליבו של השריף, אולם גם הוא יודע שלאורך זמן קשה להיות אופטימיים: "אם לא יימצא רוכש, בסופו של דבר האגודה בהחלט תהיה בסכנה קיומית".

היו ביקורות על כך שבית"ר לא התערבה במאבק נגד ההתאחדות.
"אתה מדבר על המאבק למען המנהלת? כי אני לא מקבל את זה. כשבית"ר נלחמה ונאבקה, היא עשתה זאת לבד. אף אחד לא קם לעזור לה".
אבל אומרים שהמאבק הזה הוא גם למען בית"ר, למען כל הכדורגל הישראלי.
כהן מעדיף שלא להגיב. "זה כבר צריך לשאול את איציק".

ולסיום, אי אפשר בלי השאלה שמעניינת כל אוהד - מה יגרום לך להחזיר את השפם המפורסם?
"עזוב את זה, זה בשביל הבידור". כנראה שבמקרה הזה, לא נקבל את מבוקשנו. לא נורא.

 
הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך (תקנון)

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי