בארץ יש מספר מאמנים שהבינו את השינוי שעובר העולם כולו והחלו ליישם את הדברים הללו. תסתכלו על רוני לוי ותבינו למה המילה "מקצוענות" דבקה בו, תסתכלו על רן בן שמעון שמיישם זאת הלכה למעשה ותבינו מדוע קריית שמונה בצמרת, אפילו מאמנים כמו אלישע לוי שפחות מצליחים העונה, משתמשים במדע בשביל ליישם אותו בכדורגל.

הבעיה היא שאצל יובל נעים אין את הדברים הללו. לא תראו אצלו ניתוחי משחקים, לא תראו אצלו עבודה אישית עם שחקנים, לא תראו אצל שיטה על המגרש, לא תראו אצלו תנועה של השחקנים.בהתחלה חשבתי שמדובר בשחקנים שאינם ממושמעים, אבל אחרי שחמישה שחקנים חדשים הצטרפו, אני מבין שאולי הבעיה היא אצל המאמן ולא אצל השחקנים.

דווקא במשחקים בהם בית"ר עמדה טוב על המגרש (יחסית כמובן), היא ניצחה את נתניה, אשדוד ופתח תקווה. אבל בראשון לציון הכול הלך לאיבוד, כאילו בית"ר ירושלים חזרה חמישה צעדים לאחור.

בעולם המודרני בו אנו נמצאים, הגיע הזמן שמאמנים יעבדו עם סטטיסטיקות, עם נתונים מדעיים, עם שיטות טובות שיעברו לשחקנים. אצל יובל נעים אין את זה, ובגלל זה בית"ר נראית כמו שהיא נראית.

אין תירוצים
עד למשחק מול סכנין, היה ליובל נעים את כל הסיבות לתרץ. שחקנים לא טובים, סגל מצומצם, מחסור בשחקני התקפה. אחרי המשחק מול סכנין, הוא לא יכול להשתמש אפילו בתירוץ אחד. ההגנה התחזקה במגרשווילי, הקישור התחזק בפרננדס ואיקנדה, ההתקפה התחזקה בפאסוס וערן לוי.

ליובל נעים נגמר ארסנל התירוצים. ועם התירוצים שנגמרו, גם נגמרה הסבלנות שלנו האוהדים. המשחק מול רמת השרון הוא המבחן של נעים, ניצחון - אפשר לשקול המשך איתו, כל תוצאה אחרת: יובל נעים צריך לומר תודה ולהיפרד. לא למען בית"ר ירושלים ,אלא יותר למען הקריירה שלו. יצחק שום לא עשה זאת בזמן והיום יושב בבית, אורי מלמיליאן משך את זה 19 מחזורים ומאז יושב בבית. אם נעים לא רוצה שגורלו יהיה זהה, שיסיק את המסקנות לבדו.

אין מנהיג
הבעיה הכי גדולה של בית"ר ירושלים היא שאין לה מנהיג. יסלחו לי קובי מויאל ועמית בן שושן, מנהיגים הם לא. דאריו פרננדס הוא מנהיג בפוטנציה, אך על המגרש הוא לא מתקרב לזה. גם לא ערן לוי יכול למלא את המשבצת הזאת, וכאן אולי טמונה הבעיה של בית"ר ירושלים על המגרש. אין לי כאן טענות כלפי השחקנים, מנהיגות לא קונים בכסף, מנהיגות או לוקחים או נולדים איתה, וכרגע אין אף אחד כזה בקבוצה. למען האמת אני חייב לומר שמנהיגים אין בעוד הרבה קבוצות, אך שם המנהיג נמצא באחדות של השחקנים.

בלי מנהיג, יהיה לבית"ר ירושלים מאוד קשה לתפקד במשחקים בהם היא נקלעת לפיגור.

אין אוהדים
אחרי הביקורות על המאמן והשחקנים, הגיע הזמן להסתכל קצת על עצמנו האוהדים. דקה 40 של המשחק, העיתונאי השבדי שיש ליידי וליד חבריי, פנה אליי בשאלה: "אומרים שאתם גזעניים, אבל לא ראיתי שעשיתם משהו רע, על מה כל הדיבורים האלה? הנה, סכנין כבשו שער ולא שמעתי משהו כנגד מוחמד". כמו כל אוהד שרוצה להוציא את המועדון באור חיובי, אמרתי לו: "אנחנו כבר שנה לא משתמשים בגזענות, כלי התקשורת פשוט מנסים לשייך את הגזענות אלינו".

לא עושים מספיק כדי להוקיע את הגרעין שמחריב את הקבוצה.  אוהדי בית"ר