פרידה מאביר(ם)

מאת שגיא חן

13.01.12,14:52

אתר בית"ר.נט ואוהדי הקבוצה נפרדים מאבירם ברוכיאן: הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של בית"ר ירושלים כבר בגיל 17, עם ייחוס משפחתי מחייב ושק של ציפיות להיות שחקן העתיד של בית"ר ירושלים * כמעט 10 שנים לאחר מכן, עוזב ברוכיאן לראשונה את בית"ר, ומגשים חלום מבחינתו במעבר לחו"ל * במהלך הדרך היו עליות וירידות, רגעי שיא ורגעי שפל, זמנים בהם משך את הקבוצה וזמנים בהם נמשך אחריה, אך דבר אחד היה ללא עוררין: אבירם ברוכיאן הוא בית"רי בלב ובנפש * אתר בית"ר.נט נפרד מקפטן הקבוצה ואחד השחקנים המזוהים איתה ביותר * סרטון פרידה באורך 9 דקות מצורף בכתבה

צפו בסרטון פרידה מאבירם ברוכיאן. עריכה: אילון סבג, בית"ר.נט

בתחילת שנות ה-2000, עת עברה בית"ר ירושלים מבעלותו של גד זאבי (אשר כמעט והוביל לפירוקה הסופי) לידיים של מפיר פניג'ל ושות', הצהירו חבורת המשקיעים דאז כי בכוונתם לעשות שינוי מהותי באופן התנהלותה של בית"ר באותן שנים. המהלך הראשון עליו הצהירה קבוצת פניג'ל - הפניית חלק גדול מהשקעתם בקבוצה לקבוצת הנוער. ולא מדובר בהחלטה מקרית - מחלקת הנוער של בית"ר באותן שנים סבלה מהזנחה לאורך שנים רבות, כאשר במשך שנים רבות, כמעט ולא עלו לבוגרים שחקנים משמעותיים, והקבוצה עצמה השתרכה בליגה השנייה לנוער במשך שנים רבות.

כ-10 שנים לאחר מכן, כאשר בית"ר נמצאת שוב במשבר כלכלי גדול, השפעת אותה החלטה של קבוצת פניג'ל ניכרת באופן משמעותי על קבוצת הבוגרים, המורכבת רובה ככולה בשחקנים תוצרת בית. אבל מדובר היה בתהליך אשר עבר התפתחות לאורך זמן, כאשר אחד מניצניו הראשונים, הפך לאחרונה גם לשחקן הבית הראשון מזה 24 שנים שבית"ר מוציאה לאירופה.

ברוכיאן חוגג דאבל (עונת 07-08). היה אחד השחקנים הבולטים
בקבוצה היקרה ביותר בתולדות בית"ר ירושלים
מרבית אוהדי הקבוצה בוודאי זוכרים את השמועות הראשונות. דיברו על ילד בן 16 שכבר מחולל פלאים בקבוצת הנוער, עם מסירות אמן ושערים מרהיבים. סיפרו שהוא האחיין של אורי מלמיליאן ושהמשחק של הילד מזכיר את הדוד בצעירותו. כבר בגיל 17, אבירם ברוכיאן היה שם השגור בפיהם של רוב אוהדי בית"ר, אשר השתוקקו לראות על מה המהומה. אחרי שנים רבות ללא שחקנים משמעותיים תוצרת בית, האוהדים היו רעבים לאחד שיצית להם את הדימיון.

ואז, לקראת סוף עונת 2002/2003, כשהוא בן 17 וחצי בלבד, הגיעו הופעות הבכורה של ברוכיאן בבוגרים. כמה דקות פה, כמה דקות שם. במחזור ה-27 של אותה העונה הוא כבר חגג בישול בכורה בבוגרים, עם כדור עומק חותך הגנה שהכריע את המשחק מול הפועל כפ"ס. בעונה שלאחר מכן הוא כבר הבקיע שער מחצי מגרש מול הפועל ב"ש ונכנס לתודעה הארצית. כולם דיברו על האחיין-של, ראיינו את מלמיליאן בנוגע לאחיין שלו, והייתה ההרגשה שנולד כוכב חדש. שהשחקן שינהיג את בית"ר ירושלים החדשה כבר כאן.

לא היה מבקיע שערים פשוטים. ברוכיאן אחרי עוד שער מרהיב שלו
מאותו הרגע ואילך, ברוכיאן הפך לחלק קבוע מקבוצת הבוגרים של בית"ר, והקריירה שלו ידעה בעיק עליות וירידות. המון רגעי שיא, מול לא מעט רגעי שפל. מצד אחד, ברוכיאן היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה היקרה ביותר בתולדות בית"ר, בעונת הדאבל ובעונה שלאחריה, כשהשיא היה במשחק הבית מול ויסלה קראקוב, בו הוביל ברוכיאן את בית"ר לניצחון על אף יכולת מזעזעת של הקבוצה. בין קבוצת כוכבים שכללה את מיטב הישראלים באותה העת וזרים במיליוני אירו, אבירם ברוכיאן היה הכוכב הנוצץ ביותר. מצד שני, בשנה וחצי האחרונות, עם סרט הקפטן על ידו והקבוצה נשענת על יכולתו, ברוכיאן לא הצליח למנף את ההצלחה מהשנים הקודמות ולהנהיג את בית"ר קדימה.

הניצוץ תמיד היה שם. במהלך כמעט 10 עונות בבוגרים, ברוכיאן הפך ל"מומחה" לשערים מרהיבים. כמעט כל אחד מ-38 השערים של ברוכיאן בבוגרים היה שער שרק שחקן עם טונות של כישרון, כמו ברוכיאן, יכל להבקיע. ברוכיאן כמעט ולא הבקיע שערים פשוטים, רק כאלו שמוציאים מהצופים בהם קריאות התפעלות. כנגד ברוכיאן היו לאורך השנים תלונות רבות מצד אוהדי הקבוצה: שהוא לא משקיע בהגנה, שהוא נעלם לתקופות ארוכות, שהוא לא מנהיג, אבל כל התלונות הללו רק הגיעו בגלל שהאוהדים תמיד ידעו שהוא יכול להרבה יותר מזה. שהוא יכול להביא תוצרת של השחקנים מהשורה הראשונה באירופה - ואירופה תמיד הייתה המטרה של ברוכיאן, שלא רצה לפספס את החוויה וההתקדמות שהדוד שלו פיספס בתקופתו.

ברוכיאן נפרד בדמעות. בית"ר ירושלים מאבדת שחקן
שיכולתו ידעה עליות ומורדות, אך הנאמנות והמחוייבות
 שלו למועדון מעולם לא הוטלה בספק
כעת, קצת לפני גיל 27, ברוכיאן פורס כנפיים לראשונה ועוזב את בית"ר וישראל, אחרי שלאורך שנים ארוכות גילה נאמנות אדירה למועדון בו גדל וצמח. לאורך הדרך, בזמן המשברים הגדולים ביותר, תמיד חיזרו אחרי ברוכיאן קבוצות גדולות אחרות מישראל. כך למשל, במשבר הכלכלי הראשון, מכבי חיפה, שעמדה בפני מוקדמות ליגת האלופות, חיזרה נמרצות אחרי ברוכיאן, תוך שמציעה לו את האפשרות לחשיפה הגדולה ביותר שיכולה להיות לשחקן, בתוספת חוזה מרשים. ברוכיאן נשאר, כשבמרוצת הזמן סיפר יו"ר הקבוצה, איציק קורנפיין, כי באותה העת אמר לו ברוכיאן שהוא "מוכן לשחק בחינם - העיקר להישאר בבית"ר" - לא מהלך ברור מאליו בכדורגל של שנות ה-2000, בו שחקנים עוברים קבוצות השכם וערב.

לסיכומו של עניין, בית"ר ירושלים מאבדת שחקן שיכולתו ידעה עליות ומורדות, אך הנאמנות והמחוייבות שלו למועדון מעולם לא הוטלה בספק. אבירם ברוכיאן מחובר לבית"ר ירושלים בחבל הטבור, וגם המעבר לפולין לא משנה זאת. מספיק היה לראות את הסרטון ממפגש הפרידה של ברוכיאן מבית"ר כדי להבין עד כמה. הדמעות זלגו מההתחלה, התגברו בהמשך, וחנקו את קולו כשהגיע תורו לדבר. המשפט שאמר ברוכיאן בקול חנוק - "נולדתי בית"רי, חייתי בית"רי ואני אקבר בית"רי" - מעביר צמרמורת בגופו של כל אוהד. זה משפט שלא אומרים אם לא מתכוונים אליו. גם העזיבה של ברוכיאן לפולין הגיעה רק לאחר שהרגיש לאורך זמן, שלא יכל לתרום יותר בסיטואציה שנוצרה. בשמו של ברוכיאן נמצאת המילה "אביר" - וברוכיאן תמיד היה האביר של בבית"ר. גם כשהתחיל, גם כשהמשיך, וגם כשעזב. גם כשהיה בשיאו, וגם כשהיה בשפל.

בית"ר.נט בשם אוהדי בית"ר ירושלים נפרד בלב כבד משחקן גדול ובית"רי אמיתי, אותו ליווינו כמעט מתחילת דרכו בבוגרים. אנו מאחלים לאבירם הצלחה רבה בקריירה האירופית, ומקווים שיקיים את הבטחתו לחזור לבית"ר רק לאחר קריירה מפוארת ומוצלחת בחו"ל.

הערה: תגובות לא הולמות עלולות לגרום להשבתת חשבון הפייסבוק שלך

שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי