הקש ששבר את גב הגמל
מאת שמוליק קלדרון
03.03.10,14:04
השבוע עזבו שני בעלי מועדוני כדורגל בליגת העל את תפקידם והשאירו אותם להילחם על חייהם. בשני המקרים הסיבה לעזיבה היא התנהגות הקהל. בעוד שדניאל יאמר הודיע מספר פעמים בעבר על רצונו לעזוב וניתן להבין שלאלימות ולמחאות הקהל בנתניה יש חלק קטן בהליכתו, בבאר שבע המצב ברור יותר. הקהל בבאר שבע דאג במו ידיו להסתלקותה של גב' אלונה ברקת, ולבואו של עתיד לוט בערפל מבחינת המועדון. האם דבר כזה יכול להתרחש בעתיד גם בבית"ר?
להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.
שבת, 23 באוקטובר 2004. המחזור השביעי זה עתה הסתיים ובית"ר ושחקניה מתחילים את דרכם הארוכה מקרית אליעזר לכיוון הבירה. אלא אז אוטובוס הקבוצה מותקף על ידי מספר אוהדי בית"ר זועמים. אבנים נזרקות לעבר כלי הרכב והנהג קרוב לאיבוד השליטה. הסיבה למהומה: בית"ר נחלה הפסד (3:1) להפועל חיפה.
שבת, 4 באוקטובר 2008. המחזור החמישי זה עתה הסתיים ובית"ר ושחקניה מתחילים את דרכם הארוכה מהאצטדיון העירוני בקריית שמונה לכיוון הבירה. אלא אז אוטובוס הקבוצה מותקף על ידי מספר אוהדי בית"ר זועמים. אבנים נזרקות לעבר כלי הרכב והנהג קרוב לאיבוד השליטה. הסיבה הפעם: בית"ר נחלה הפסד (1:0) להפועל קריית שמונה.
השבוע אוהדי באר שבע ניסו לחקות את אוהדי בית"ר ואת מחאתם נגד מאמן הקבוצה, גיא עזורי, העבירו לכבישים. לאחר משחק קבוצתם (2:2 נגד אח"י נצרת) מספר אוהדי באר שבע הורידו את רכבו של המאמן הבאר שבעי לשולי הכביש, ירקו עליו וברחו. הסיבה הייתה "כישלון הקבוצה תחת הדרכתו" לדבריהם. התוצאה המיידית: התפטרותו של גיא עזורי לשמחתם אך אבוי - יחד איתו הודיעה גב' אלונה ברקת, בעלת הקבוצה, על עזיבתה בתום העונה.
מקרים דומים כבר התרחשו בעבר פעמים רבות בצורה כזו או אחרת. ניזכר לרגע בתקופת מאיר שמיר בהפועל פתח תקווה, לוני הרציקוביץ במכבי תל אביב ואלי ז'ינו באותה הפועל באר שבע. אפילו יענקל'ה שחר ספג ביקורות קשות שכוללות שלל קללות ואיומים במכבי חיפה הנוצצת (כי בעונות בהן דברים הלכו טיפה קשה יותר, הכיעור יצא גם מאוהדיה הירוקים של הכרמל).
אלי טביב, הבעלים דה-פקטו של הפועל תל אביב, מיהר לצאת השבוע לתקשורת ולהתחנף לקהל קבוצתו כשצוטט: "בהפועל ת"א יש קהל שיודע להעריך בעלים. אני אפילו אומר שבהפועל ת"א זה לא יכול לקרות ולא יקרה אף פעם. הקהל של הפועל תל אביב מתורבת" וסיים כשאמר "אם הייתי יודע אחרת, לא הייתי נכנס להפועל ת"א". בואו נחזור מעט אחורה בזמן. יום שבת, 5 במאי 2007. הפועל תל אביב מסיימת את המחזור ה - 30 בהפסד ביתי מפתיע להכח רמת גן (2:1). הבעלים דאז של הפועל, מוני הראל, חווה תקופה ארוכה של קללות חוזרות ונשנות וזריקת חפצים מהיציעים. הקהל לא אהב או העריך (בלשון המעטה) את השקעתו של הבעלים וניסה בכל דרך לסלקו מן התפקיד. השיא היה באותו ערב מדובר כשעשרות מאוהדי הפועל חיכו למוני הראל מחוץ לאצטדיון בלומפילד, הקיפו את רכבו, גידפו אותו והרסו את מכוניתו לאחר שהשליכו לעברה אבנים רבות. מר טביב, רוצה לשקול שוב את מעורבותך במועדון המתורבת שלך?
נחזור לבאר שבע. בדרך כלל איני חרד לגורלו של מועדון כדורגל זה. לא כי עתידו מובטח, אלא כי מעדיף אני להתעסק בעניינים חשובים יותר מבחינתי. ולמרות זאת, מה שאירע השבוע במועדון הבכיר של בירת הנגב העיר את תשומת ליבי. האירוע החמור חייב להדליק נורת אזהרה לעתיד להתרחש במועדון הקרוב לליבי, בית"ר, והמקרים של הפועל באר שבע ואחרים חייבים להילמד ביציעי טדי על מנת לא לחזור על טעויות שאחרים כבר ביצעו.
כדור השלג מתחיל בחשיבה המעוותת והשגויה מן היסוד שהקבוצה היא קודם כל של הקהל. מה שהיה נכון בעבר הרחוק (ונשאר כשריד במספר מצומצם של המועדונים ברחבי העולם) צריך להיבחן מחדש כיום. נכון, הקהל הוא חלק חשוב ומשמעותי במועדון כדורגל, וכמו בכל סוג של הצגה - ללא קהל אין טעם לקיומה. נכון גם הדבר שקהל משפיע רבות על איכות המשחק, באנרגיות, במוטיבציה, בעידוד ובזמן שהוא משקיע. ההרגשה שכל אוהד צהוב מרגיש - שבית"ר בטדי מלא יכולה לנצח כל קבוצה בעולם - נעוצה בעובדה הזו. יחד עם זאת, ללא כסף (והרבה) אין שחקנים וצוות מקצועי. נסו אתם להגיע לטדי ולעודד את הדשא. לא יילך, אה?
הכסף, כך רצה הגורל, מגיע ברובו מאנשים אמידים שמשום מה (פרסום, טירוף רגעי, אהבה אמיתית, הפסד בהתערבות) החליטו להשקיע את מירב הונם ומרצם בלשלם על תחום שאינו מכניס חזרה. תבואו ותאמרו שהקהל מכניס גם הוא לקופת המועדון, אבל בינינו, כולנו יודעים שמדובר בסכומים זעומים (עם כל הכבוד על ההשקעה האישית) לעומת הצורך בלשלם לכל בעלי העניין בקבוצה. הרי אם היה אחרת, מה הצורך מלכתחילה בבעל קבוצה? אני גם לרגע לא מקטין את חשיבותה של הקבוצה והפרסום המתלווה אליה לרוכש המועדון שעונים על צורך לא ברור שרק פסיכולוג יידע לתת תשובה.
אני קורא הודעות של אוהדי באר שבע ברחבי האינטרנט. האמת, אני מרחם עליהם. רובם המכריע הרי לא אלים. רובם אינו דוגל במחאות פליליות. הם קמו בוקר אחד והופ! הקבוצה בדרך לפירוק. חלקם עדיין מנסה לזקוף את ראשו ולשמור על הכבוד. "אם ברקת רוצה ללכת - שתלך! באר שבע הייתה לפניה ותהיה אחריה". היה ראוי להוסיף שבאר שבע הייתה אי שם בשנות ה - 70' עם הבלחה רגעית בסוף שנות ה - 90', וגם אז היה בעל בית שנתן כסף, אחרת לא הייתה מגיעה לתודעה ציבורית כלשהי. אותו דבר ניתן לומר כמעט על כל מועדון בארץ כי בסופו של יום - המערכת נושמת בעזרת המזומנים שמוזרמים מבעלי הקבוצה לכיסיהם של השחקנים, המאמנים, המעסים, האפסנאים ועוד רבים וטובים שמתפרנסים על חשבון הברון.
כפי שפתחתי את דבריי, הקהל הבית"רי לא שונה מהבחינה הזו מקהלים אחרים בארץ
הדרך הטובה והנכונה ביותר להסתכל על הדברים היא שאנחנו, האוהדים, צריכים את בעלי הקבוצה לא פחות מהצורך שלהם בנו. או אז נתחיל לבנות ערכי כבוד הדדי לעומדים בראש הפירמידה שנקראת "קבוצת כדורגל". נגלה פחות "כפיות טובה" ותחושה שהכל מגיע לנו ובעיקר סבלנות וראיה שקולה ובוגרת של העניינים. כמובן שלא חייבים להסכים בכל נושא וברור שמחאות הן דבר לגיטימי ביותר אך כשנעשות בטוב טעם, נטולות אלימות, ברבריות ואיומים. השבוע זה שבר את גבו של הגמל הבאר שבעי. אף אחד לא מבטיח שאריות חסינים כנגד קשים.
להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.
 |
| גומא אגיאר - דווקא הוא עזב בגלל סיבות אחרות |
שבת, 4 באוקטובר 2008. המחזור החמישי זה עתה הסתיים ובית"ר ושחקניה מתחילים את דרכם הארוכה מהאצטדיון העירוני בקריית שמונה לכיוון הבירה. אלא אז אוטובוס הקבוצה מותקף על ידי מספר אוהדי בית"ר זועמים. אבנים נזרקות לעבר כלי הרכב והנהג קרוב לאיבוד השליטה. הסיבה הפעם: בית"ר נחלה הפסד (1:0) להפועל קריית שמונה.
השבוע אוהדי באר שבע ניסו לחקות את אוהדי בית"ר ואת מחאתם נגד מאמן הקבוצה, גיא עזורי, העבירו לכבישים. לאחר משחק קבוצתם (2:2 נגד אח"י נצרת) מספר אוהדי באר שבע הורידו את רכבו של המאמן הבאר שבעי לשולי הכביש, ירקו עליו וברחו. הסיבה הייתה "כישלון הקבוצה תחת הדרכתו" לדבריהם. התוצאה המיידית: התפטרותו של גיא עזורי לשמחתם אך אבוי - יחד איתו הודיעה גב' אלונה ברקת, בעלת הקבוצה, על עזיבתה בתום העונה.
 |
| אלי טביב - בעל זיכרון קצר |
אלי טביב, הבעלים דה-פקטו של הפועל תל אביב, מיהר לצאת השבוע לתקשורת ולהתחנף לקהל קבוצתו כשצוטט: "בהפועל ת"א יש קהל שיודע להעריך בעלים. אני אפילו אומר שבהפועל ת"א זה לא יכול לקרות ולא יקרה אף פעם. הקהל של הפועל תל אביב מתורבת" וסיים כשאמר "אם הייתי יודע אחרת, לא הייתי נכנס להפועל ת"א". בואו נחזור מעט אחורה בזמן. יום שבת, 5 במאי 2007. הפועל תל אביב מסיימת את המחזור ה - 30 בהפסד ביתי מפתיע להכח רמת גן (2:1). הבעלים דאז של הפועל, מוני הראל, חווה תקופה ארוכה של קללות חוזרות ונשנות וזריקת חפצים מהיציעים. הקהל לא אהב או העריך (בלשון המעטה) את השקעתו של הבעלים וניסה בכל דרך לסלקו מן התפקיד. השיא היה באותו ערב מדובר כשעשרות מאוהדי הפועל חיכו למוני הראל מחוץ לאצטדיון בלומפילד, הקיפו את רכבו, גידפו אותו והרסו את מכוניתו לאחר שהשליכו לעברה אבנים רבות. מר טביב, רוצה לשקול שוב את מעורבותך במועדון המתורבת שלך?
נחזור לבאר שבע. בדרך כלל איני חרד לגורלו של מועדון כדורגל זה. לא כי עתידו מובטח, אלא כי מעדיף אני להתעסק בעניינים חשובים יותר מבחינתי. ולמרות זאת, מה שאירע השבוע במועדון הבכיר של בירת הנגב העיר את תשומת ליבי. האירוע החמור חייב להדליק נורת אזהרה לעתיד להתרחש במועדון הקרוב לליבי, בית"ר, והמקרים של הפועל באר שבע ואחרים חייבים להילמד ביציעי טדי על מנת לא לחזור על טעויות שאחרים כבר ביצעו.
 |
| אלונה ברקת - העוזבת החדשה של ליגת העל |
הכסף, כך רצה הגורל, מגיע ברובו מאנשים אמידים שמשום מה (פרסום, טירוף רגעי, אהבה אמיתית, הפסד בהתערבות) החליטו להשקיע את מירב הונם ומרצם בלשלם על תחום שאינו מכניס חזרה. תבואו ותאמרו שהקהל מכניס גם הוא לקופת המועדון, אבל בינינו, כולנו יודעים שמדובר בסכומים זעומים (עם כל הכבוד על ההשקעה האישית) לעומת הצורך בלשלם לכל בעלי העניין בקבוצה. הרי אם היה אחרת, מה הצורך מלכתחילה בבעל קבוצה? אני גם לרגע לא מקטין את חשיבותה של הקבוצה והפרסום המתלווה אליה לרוכש המועדון שעונים על צורך לא ברור שרק פסיכולוג יידע לתת תשובה.
 |
| הקהל של בית"ר - צריך ללמוד את תמרורי האזהרה |
כפי שפתחתי את דבריי, הקהל הבית"רי לא שונה מהבחינה הזו מקהלים אחרים בארץ
הדרך הטובה והנכונה ביותר להסתכל על הדברים היא שאנחנו, האוהדים, צריכים את בעלי הקבוצה לא פחות מהצורך שלהם בנו. או אז נתחיל לבנות ערכי כבוד הדדי לעומדים בראש הפירמידה שנקראת "קבוצת כדורגל". נגלה פחות "כפיות טובה" ותחושה שהכל מגיע לנו ובעיקר סבלנות וראיה שקולה ובוגרת של העניינים. כמובן שלא חייבים להסכים בכל נושא וברור שמחאות הן דבר לגיטימי ביותר אך כשנעשות בטוב טעם, נטולות אלימות, ברבריות ואיומים. השבוע זה שבר את גבו של הגמל הבאר שבעי. אף אחד לא מבטיח שאריות חסינים כנגד קשים.
להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.
שלח לחבר לסלולרי