אבל על דבר אחד כולנו נסכים כמעט פה אחד: בית"ר ירושלים מציגה העונה את שיא הבינוניות-כדורגל חלש , שבע, לא שמח, חסר שיטתיות ומשמעם בצורה קיצונית. במילים אחרות-אנחנו לא מאוכזבים מהתוצאה אלא מאוכזבים מהדרך בה היא מושגת.

יש הרבה סיבות לכדורגל החלש שהקבוצה מציגה העונה ואני אמנע מלמנות אותן כרגע, אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שמפריעה לי מאד ואני חושב שהיא אחת מהסיבות המרכזיות לחולשה העונה של בית"ר: הקבוצה משחקת למעשה ללא מרכז שדה.

מי שמגיע למשחקי בית"ר העונה ומנסה לבחון את משחק הקבוצה מעבר לבעיות המקצועיות בקבוצה (מאמן,בעלים, תקציב וכו') נתקל בתופעה די מדהימה במגרש:

ברק יצחקי - ביחד עם תמוז ממצים את המקסימום

אמנם הקבוצה משחקת מבחינה טקטית "על הנייר" עם 4 קשרים במגרש (בד"כ 2 קדמיים ושניים אחוריים) אך על המגרש מרכז השדה לא קיים לחלוטין. בית"ר מציגה העונה מערך טקטי מעשי נדיר שעוד לא ראיתי בכדורגל 6-0-4 ובמילים אחרות שישה שחקנים בקו הגנתי כאשר מלפניהם נוצר בור עצום במרכז השדה של 40 מטר ללא שחקן ובהמשך בחלק הקדמי נמצאים בד"כ לא יותר משלושה שחקנים קדמיים שמשוועים לכדור שיגיע אליהם.

בפועל כשאני מסתכל על החלוצים שלנו העונה כולל ברק אינני בא אליהם בטענות. החלק הקדמי של הקבוצה מפיק מעצמו די את המקסימום. 3 שחקני התקפה כבשו העונה 20 שערים מתוך 28שערי הקבוצה (כ-70 אחוז מהגולים) כאשר ברוב המקרים השערים נכבשים או ביכולת אישית, או מטעויות של היריב או מכדורים סתמיים שמגיעים מההגנה לחלק הקדמי. זה מדהים שלקבוצה שכללה את הקישור הטוב בארץ במשך 4 עונות ברציפות (משנת 2006 עד 2009 כולל) נותרה עם קישור חלש ולא קיים ואני רוצה להדגיש נקודה חשובה:

יצחק שום - הקישור של היום זה לא הקישור של פעם

איכות שחקני הקישור בקבוצה לא כזו ירודה. אמנם יש ירידה מהקישור של לפני שנה ושנתיים ונכון שעידן טל ואבירם ברוכיאן בנסיגה גדולה בכושרם ופאולו דל האסה הוא אפילו לא חיקוי של דריו פרננדס וקובי מויאל הוא שחקן מלחמה טוב אבל לא יותר מזה.

אבל נשאלת השאלה היכן משחק הקישור? הוא לא קיים בכלל העונה. בית"ר ירושלים מצליחה להשיג 27 נקודות העונה כולל תואר בגביע הטוטו שהיא מציגה שיטת משחק ביזיונית של הגבהות כדורים מאזור רחבת ה16 עד לאזור החצי של היריב. אני לא מצליח לראות פסים פשוטים והנעת כדור שאמורה להתחיל מהמגנים והבלמים דרך שחקנים במרכז השדה שאמורים להמשיך במשחק צירופים עם שחקני החלק הקדמי ולחלק להם מסירות לשערים.

איפה משחק המסירות הנהדר והשילוב בין אבירם לברק מהשנתיים האחרונות ? איפה הימים בהם היה מוצב לנו במרכז השדה שחקן שיהיה גרזן אמיתי במרכז השדה ויהיה דומיננטי וכל המשחק יעבור דרכו (מישהו אמר ג'רום לרואה? דריו פרננדס? ) כי כמו שזה נראה העונה עידן טל וקובי מויאל לא בדיוק מסתגלים לשיטת המשחק הזו ומפקירים לחלוטין את מרכז השדה. 2 הקשרים האחרים גם כן לא מוצאים את עצמם ומנסים לברוח קדימה או אחורה וכך בית"ר ירושלים "משכירה" את מרכז השדה לחלוטין לקבוצה היריבה (מעולם לא ידעתי שאנחנו כ"כ טובים בנדל"ן...)

טוטו תמוז - דווקא הוא כן מספק את הסחורה

התוצאות ברורות:
ברגע שמגיעה מול בית"ר יריבה שמכבדת את עצמה בליגת העל ויש בה קישור בינוני ומעלה (ראה דוגמאות מכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל ת"א וגם אשדוד וב"ש במשחקי החוץ) היריבה משתלטת בקלות על מרכז השדה ומעלימה את בית"ר לחלוטין וכך בית"ר נשארת חסרת אונים ויכולה לנצח או להשיג שיווין רק בעזרת "פוקס" או מבצע אישי של אחד מהקדמיים.

ובמקרים האחרים מול בית"ר עומדות יריבות חלשות, רובן עולות חדשות קבוצות קטנות לחלוטין עם מרכז שדה קיים אך חלש מאד באיכויותיו וכך ורק במקרים אלו בית"ר מצליחה לעמוד שווה בשווה מול היריבה ואף לנצחה.

לסיכום:
עצוב מאד לראות את החוסר כדורגל הזה העונה במשחקיה של בית"ר ירושלים ואנחנו מייחלים ומתחננים למגמת שיפור ולהקמה מחדש של "מרכז השדה". וכמה שאנחנו די סובלים העונה מכדורגל שומם אנחנו עדיין אוהדי הקבוצה בלב ובנפש ונמשיך לעמוד מאחורי הקבוצה בכל מצב.

להצטרפות לשירות העידכונים של בית"ר.נט הכולל עדכונים ראשונים ובלעדיים על חדשות הקבוצה ועדכונים חיים ממשחקים, שלחו את המילה ירושלים למספר 6161 . עלות הודעה: 0.6 ש"ח.

---