עונת חפיפה

מאת שלומי כהן

12.10.09,10:18

כבר שלוש שנים מדברים על דור הנוער שלקח דאבל: על הרוש השוער, על עזריאל המפציץ, על מויאל וריקן המנהיגים ועל שחקנים שיתנו את הטון בכדורגל הישראלי * כבר שנים מדברים על מעבר שבין הותיקים לצעירים, על שרביט המנהיגות שאמורים לקחת בן שושן, ברוכיאן ודומיהם מידי הותיקים וביחד עם הצעירים ליצור בירושלים קבוצה חזקה, צעירה ודינאמית * שלומי כהן שראה תהליך בנייה דומה לפני מספר שנים יודע מהו המתכון להצלחה: סבלנות, תמיכה של האוהדים והבנה גם ברגעים הפחות טובים שיגיעו

לאחר אותה עונה מופלאה, בבית"ר הביעו תקווה, שהפעם השלד של שחקני הבית הצעירים הוא חזק וכעת צריכים לעבוד על הדרך לבנות אותו לשנים הבאות, בכדי שבבית"ר תהיה קבוצה חזקה, צעירה ויציבה שבנויה משחקני בית.

אבל חזון לחוד ומציאות לחוד, כוכבי אותה עונה נבלעו בקבוצות בינוניות בליגה הישראלית, והלכו להתפתח במקומות אחרים. אבי ריקן ביקר במגרשי האימונים שלך מכבי הרצליה והפועל פתח תקווה, חן עזריאל חימן את הספסל בבית"ר ולאחר מכן הצטרף לריקן באורווה, מויאל נדד אצל הפועל כפר סבא ובני יהודה והרוש בעיקר היה הבטחה וכמעט ולא זכה לדקות משחק.

בקיץ האחרון קרה דבר במועדון - הצמצומים המאסיביים בנוסף לענן שריחף מסביב לפירוק גרמה לשינוי בגישה. תוסיפו לזה שהיושב ראש של המועדון הוא ירושלמי שרואה לנגד עיניו את טיפוח הצעירים והרי לכם מתכון לשילוב הצעירים.

למרות הקיץ המייגע שעברה בית"ר ירושלים, כנראה שיצא משהו טוב מכל עניין ה"כמעט פירוק". שחקני אותה עונת דאבל של הנוער חזרו לבית, בבית"ר החליטו שאין מנוס מלבנות את השלד על אותם שחקנים וכיום השחקנים הללו הם המפתח להתנעת הקבוצה.

העונה הנוכחית מבחינת בית"ר ירושלים זאת עונת חפיפה, על הותיקים כדוגמת גרשון,בנאדו וטל, לעזור ולהדריך את אותם

הקהל - נקודת המפתח בבניית הקבוצה

צעירים על מנת שבעתיד יגיעו להישגים ויצעידו את הקבוצה להישגים. על "הצעירים הותיקים" (בן שושן, ברוכיאן בעיקר, ויצחקי וורד) מוטלת החובה לגרום לסגל הצעיר יותר להתאקלם .

מצד אחד זה הימור גדול. לתת לצעירים להצעיד קבוצה כמו בית"ר ירושלים שחייבת תארים זה לא פשוט וכאן שוב עולה השאלה: האם המטרה היא לזכות בתארים עם שכירי חרב או לרדת מפסגת הבמה בשביל לתת במה לאותם ילדים.

וכאן אנו האוהדים נכנסים לתמונה. בפנינו מוצבת 2 ברירות:
לבנות את הקבוצה ללא מטרות מיידיות של זכייה בתואר, גם אם זה יעלה בעונה או 2 עונות בהם לא נזכה באף תואר. האפשרות השנייה היא "לחלק" את השחקנים המוכשרים שגדלו בבית וגן לכל קבוצות ליגת העל ולבנות את הקבוצה סביב כוכבים ושכירי חרב על מנת לזכות בתארים.

אם שואלים אותי ואני חושב שיהיו עוד הרבה אוהדים שיחשבו כמוני, האפשרות הראשונה היא עדיפה יותר. הסגל הנוכחי הוא סגל חזק מאוד אך עדיין לא יציב. עם צעירים שכל העתיד לפניהם ועם שחקנים שכבר זכו בכל תואר אפשרי בכדורגל הישראלי - מילת המפתח היא סבלנות.

ההפסד בבאר-שבע היה סימן לבאות להמשך העונה. אחרי מחצית ראשונה רעה מאוד הגיעה המחצית השנייה שלא הזכירה את החצי הראשון במהומה. הירידות והעליות של הקבוצה יהיו מנת חלקנו במשך העונה הקרובה. לצד משחקים גדולים אנו נצפה גם במשחקים פחות טובים. את הניסיון הילדים יצברו רק במשך הזמן ולכן אנו צריכים לתת להם תמיכה גם כשלא הולך וגם אם לא נזכה בתואר. ראיתי את זה בסיום המשחק מול באר שבע ואני מקווה שנראה את זה גם בעתיד.

עידן טל עם הרוש וסיידוף. יצטרך לתרום הרבה מהנסיון שלו

אני מאמין מאוד בצעירים המוכשרים של הקבוצה ולאור העובדה שהכסף שלנו כעת מוגבל (לעומת השנתיים-שלוש האחרונות) עדיף לנו לבנות שלד חזק מאשר להתחמש בשחקנים בינוניים שיתפסו את המשבצות של הילדים.

ופיסקה אחרונה לפני סיום. בעונת 2002-2003 החלה הבנייה האחרונה של בית"ר. עם שחקנים צעירים כדוגמת יצחקי, דנין, מליקסון, ברוכיאן, בן שושן וארבייטמן נלחמה הקבוצה על מקומה בליגה. 5-6 שנים עברו ואותם שחקנים נמצאים היום בקדמת הבמה של הכדורגל. אותם שחקנים שהיו ילדים ולא נחלו הצלחות עם בית"ר, נחשבים היום לשחקנים הטובים ביותר בליגה. אותו תסריט יכול לקרות גם כעת.

מכאן אני רוצה לאחל בהצלחה לקבוצה ומבקש מכל אחד ואחד ממכם לגלות סבלנות ותמיכה גם ברגעים הפחות טובים שלנו.

שלח לחבר לסלולרי