ראש בראש: האם יש עוד סיכוי לאליפות העונה או לא?

מאת שמוליק קלדרון, דניאל זריפי ורועי חורש

19.04.09,00:41

כשנותרו רק 6 מחזורים בלבד לסיום העונה ושבית"ר ירושלים מצליחה לנצח הערב את מכבי פתח-תקוה, עולה שוב השאלה הנשאלת – האם יש עוד סיכוי לאליפות העונה או לא? * שלושה מאוהדיה הותקים של הקבוצה, שמוליק קלדרון, רועי חורש ודניאל זריפי מחזירים את פינת "ראש-בראש" לאחר פגרה ארוכה ודנים בשאלה החמה ביותר שנותרו רק 18 נקודות בקופה עד לסיום העונה * בצד של מי אתם? טקבקו

יש סיכוי תיאורטי קיים עדיין לזכות באליפות, גם אם לא גדול במיוחד / שמוליק קלדרון ודניאל זריפי

"יש לנו סגל שחקנים מהטובים, המנוסים, המעוטרים והווינרים ביותר
שקיים בספורט הישראלי. איתם אנחנו יוצאים למלחמה ואין טובים מהם".
צילום קבוצתי - פתיחת עונה
"זו לא חוכמה להיות בעל אמונה ומשמעת עצמית כאשר אתה ווינר, כאשר אתה מספר 1. מה שעליך לעשות זה להיות בעל אמונה ומשמעת עצמית כשעדיין לא הגעת להיות מספר 1". (וינס לומברדי, מאמן פוטבול אמריקני, 1913-1970).

האמת, באנגלית הציטוט נשמע טוב יותר אך ספורטאי אמיתי, בין אם הוא שחקן מקצועי, מאמן, או אוהד מן השורה, יבין בכל שפה את דבריו של אחד ממאמני הפוטבול הטובים שצמחו בארה"ב. אדם שידע ניצחונות ותארים רבים ולצידם נחל הפסדים ואכזבות.

בית"ר עדיין לא מספר 1 וזה בדיוק המקום בו האמונה העצמית והמשמעת נכנסות לפעולה. על כן מבחינתי השאלה, האם לבית"ר ירושלים יש סיכוי לזכות בתואר האליפות העונה, לא רלוונטית. אדם המתעסק בענף ספורט, בטח תחרותי כמו ענף הכדורגל, לא יכול להעלות על דעתו פעולה של הרמת ידיים ושבירת הכלים כל עוד הסיכויים התיאורטיים קיימים. זה נוגד את רוח הספורט ומעמיד בספק גדול את העוסקים בו. ספורטאי אמיתי, כזה שחי את הענף בו הוא עוסק, אדם תחרותי שרואה את הניצחון כמטרה אחת ויחידה, מסגל עצמו איכויות של רצון עז לזכות, להשיג, להתקדם ולנצח בכל מצב בו הוא נמצא, כל עוד הסיכוי מאפשר לו זאת.

העובדה הראשונה היא שבית"ר ירושלים מרוחקת 6 נקודות מן המקום הראשון. העובדה השנייה היא שנשארו עוד 6 מחזורי ליגה קרי, 18 נקודות. שתי עובדות אלה בלבד מספיקות על מנת להבין שסיכוי תיאורטי קיים, גם אם לא גדול במיוחד. נוסיף לעובדות אלה שמכבי חיפה תשחק נגד מכבי נתניה, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. גם להפועל תל אביב נשארו משחקים לא קלים בהם תפגוש את חיפה, נתניה ודרבי תל אביבי לוהט. תרצו או לא, חיפה והפועל יאבדו נקודות, השאלה היא מה יעשו בית"ר ואוהדיה בזמן הזה. אם זה תלוי בי הם יאמינו ויהיו עם משמעת עצמית גבוהה.

עונה לא פשוטה עברה על בית"ר. בואו נזכור את פתיחת הליגה עם חוב של שתי הנקודות, השבר האדיר אחרי התבוסה בקראקוב, פיטורי יצחק שום, זעזועים בהנהלת הקבוצה, שחרור שחקנים מובילים בלי מציאת תחליפים הולמים והבעיות הכספיות של גאידמק שמאיימות על עתידה של הקבוצה. העונה למדנו שבית"ר לא משכילה להיצמד לצמרת וברגעי האמת מפסידה נקודות חשובות ועל כן האכזבה הרבה וחוסר האמונה לעשות את הבלתי יאומן. אבל אני, שחונכתי על ערכי ספורט וראיתי דבר או שניים בכדורגל הישראלי והעולמי, יודע שכל תסריט אפשרי. לפני כעשר שנים צפיתי במשחק במסגרת גביע אירופאי בשלבי הנוק-אאוט. קבוצה אחת הובילה 3:0 בדקה ה - 82' על יריבתה. לאחר שריקת הסיום שחקניה ירדו עם הפנים מושפלות לאחר שהפסידו 4:3 והדחה כואבת מהמפעל. מישהו האמין בדקה ה - 82' שזה יהיה התסריט? כנראה שכן, מכנים אותם "ווינרים אמיתיים"! ודווקא אנחנו, בית"רים בני מאמינים שכמונו, לא נאמין שניתן למחוק פער של 6 נקודות בשישה משחקים גם אם על פניו נראה קשה לביצוע? יש לנו סגל שחקנים מהטובים, המנוסים, המעוטרים והווינרים ביותר שקיים בספורט הישראלי. איתם אנחנו יוצאים למלחמה ואין טובים מהם.

על מנת לנצח צריך לחשוב על הניצחון. לחיות את הניצחון. לחלום על הניצחון. להאמין בניצחון. למשש את הניצחון. להפוך אותו להרגל, לחלק ממך. ואם חלילה מפסידים? לוחצים ידיים, מאחלים הצלחה ליריבה, ומתכוננים טוב יותר למפגש הבא על מנת שהתוצאה תשתנה. לומברדי סיכם זאת טוב יותר: "ניצחון הוא לא דבר חד פעמי, הוא מושג מתמשך. אתה לא מנצח פעם בתקופה, אתה לא עושה את הדבר הנכון פעם בתקופה. אתה עושה אותם כל הזמן. ניצחון זה הרגל. לצערנו, ככה זה גם עם הפסדים."


האליפות בירושלים כבר ברחה מזמן / רועי חורש

"באף מקום בהיסטוריה זה לא קרה שקבוצה
מסתמכת על שני שחקנים שנמצאים בכושר מצוין".
ברק יצחקי ואבירם ברוכיאן
א: צמצום הסגל מעונה שעברה בצורה מוגזמת ללא תחליף:
זה לא סוד שלבית"ר היה ב2 העונות האחרונות את הסגל הרחב והטוב בליגה ועל כן הקבוצה הצליחה לקחת 2 אליפויות די בקלות ו"מעשית" סגרה כבר את סיפור האליפות עוד לפני הסיבוב השלישי. הישג יפה.
העונה, בהמשך לחרפת ויסלה וכתוצאה מכך שורת הפיטורים והזעזוע שנעשה בקבוצה הוביל מבחינת הסגל לשחרור של כמה עמדות מפתח בקבוצה: חלוץ זר שהלך הביתה עוד לפני תחילת העונה, 3 קשרים אחוריים (אלברמן סוף עונה שעברה, בואטנג ואוחיון העונה) כמו כן שיחררו של יואב זיו בעמדת המגן השמאלי. לעומתם לא הגיע אף שחקן חיזוק לקבוצה,שכעת מתבססת למעשה ללא קשר אחורי טבעי (דריו ועידן טל לא ממש קשרים אחוריים), הקישור המרכזי של הקבוצה פרוץ, הקבוצה משחקת עם קו הגנה עייף יחסית וללא רענון, ולמעשה תלויה רק בחלק הקדמי שלה שנשאר מצוין (יצחקי, ברוכיאן,ומעט ורד ובן שושן). קבוצה אינה יכולה לקחת אליפות בצורה כזו ללא רענון, ועם שחרור של מספר עמדות מפתח ללא הבאת תחליף. אני לא מחשיב את רכישת ניר נחום כתחליף הולם ועידן ורד הוא קנייה יותר לטווח הארוך.

ב: שום קבוצה שרוצה או רצה לאליפות לא יכולה להסתמך על שני שחקנים (וחצי..): באף מקום בהיסטוריה זה לא קרה (להוציא נדירים כמו מראדונה בנאפולי..) שקבוצה מסתמכת על שני שחקנים שנמצאים בכושר מצוין ומבטאים את יכולתם ההתקפית בקבוצה בצורה יעילה. ברק יצחקי ואבירם ברוכיאן העונה הם אחת הסיבות העיקריות שהקבוצה מוצאת את עצמה בחלק העליון בטבלה וכביכול "נאבקת" על התואר. במשחקים שהולך להם הקבוצה משחקת כדורגל ובמשחקים שהם תופסים יום חלש הקבוצה איננה נראית על המגרש (ראה ערך 6 תוצאות תיקו 0 העונה). כמעט אף שחקן בקבוצה הזו למעט יצחקי וברוכיאן לא יכול להבקיע שערים או להיות מעורב בשערים. וברגע שקבוצה יריבה משתקת את שניהם בית"ר נשארת חסרת אונים בחלק הקדמי. מכבי חיפה, לעומתנו, לא בעונה גדולה אבל עם 40 שערים שמתחלקים בין 7 שחקנים שכובשים למעלה מ3 שערים כ"א. זה הרבה יותר קבוצתי ומתאים לאליפות.

ג: הטבלה אינה משקרת.בית"ר רחוקה כרגע 6 נק' ממקום ראשון ו6 נק' ממקום שני וזה רחוק..: אל תתנו לחולשת ליגת העל וחולשת היריבות של בית"ר העונה להטעות אתכם. בית"ר העונה נמצאת בצמרת הגבוהה תודות ליכולת חלשה יחסית של כל קבוצות הצמרת. לא זכורה לי עונה בליגת העל שאף קבוצה איננה מצליחה להרשים אפילו במעט ולהצדיק את תואר האליפות. לדעתי בעונה יותר חזקה של הליגה, בית"ר הייתה מוצאת עצמה לא יותר מהמקום ה5-6. ובכל זאת למרות חולשת הליגה, עדיין מכבי חיפה והפועל ת"א נראות בטוחות ורציניות יותר במאבק. הן מציגות כדורגל קבוצתי וטקטי מאד (כמה שאנחנו לא אוהבים את זה) הן לא נראות הקבוצות כרגע שיאבדו נק' מיותרות. יש להן מאמנים מנוסים מאד. מכבי חיפה לדעתי המועמדת העיקרית כי המשבר מאחוריה כבר (היו לה חודשיים גרועים וכרגע המומנטום בידיה) ואילו בית"ר לדעתי כבר לאחר התקופה הטובה שלה ובית"ר לעולם איננה הצטיינה במשחקי הסיבוב השלישי. ככה שאני לא רואה שום מקום לאופטימיות.

ישנן עוד סיבות (בקצרה): כל המצב הניהולי של הקבוצה לא מוסיף רוגע לאף אחד במערכת, ראובן עטר מוכיח את עצמו כמאמן מאד יציב שיודע לשמור על נק' אבל לא המאמן שיוביל לפריצה חסרת תקדים של קבוצה בסוף עונה, השובע של השחקנים והקהל מהעונות החולפות עדיין משפיע.., והאמת.. שאני חושב שרוב האוהדים וגם השחקנים כעת מצביעים על הגביע כמטרה עיקרית.


שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי