מאור לוי- בית"ר מלידה וראפר בתחילת הדרך

מאת שלומי כהן , 20:50

2008-03-26 00:00:00

אי שם בשכונת הקטמונים שבירושלים מתגורר לו מאור לוי שחוגג את יום הולדתו ה-26, מדריך אומנויות לחימה, מתנדב עבור ילדים בסיכון, רכז משמעת בבית הספר "בית הצייר" שבירושלים וחובב מוזיקת ראפ והיפ-הופ * עכשיו אחרי שנתיים בהם עמל קשה, הוא מגשים את החלום שלו ומוציא דיסק בכורה* בית"ר נט גאה להביא את סיפורו האישי והמרתק של מאור לוי ולתת לו במה

כמה מטרים מאצטדיון טדי, במקום בו גדלו רבים מאוהדי בית"ר ירושלים, גדל לו גם מאור לוי בן ה-26 שכבר מגיל קטן ידע לתת את אהבתו לבית"ר ירושלים. כשהיה צעיר וראה את מלחמות הפשע בין כנופיות בקטמונים של שנות ה-80, היו לו 3 חלומות: הראשון היה להדריך נוער הנמצא במצב סיכון, השני-ללמוד את סגנונות אומניות הלחימה והשלישי-להוציא דיסק עם שירים בביצועים שלו.

הדרך להגשמת חלומות, הצנועים יחסית, לא הייתה קלה. כבר כשהיה צעיר מאוד החל מאוד ללמוד את אומניות הלחימה והפך לאחד ה"לוחמים" הטובים ביותר בירושלים. בגיל הצבא החל גם לתרום לקהילה והחל ללמד ילדים את אומנויות הלחימה ולאחר מכן עבר גם להיות רכז נוער של ילדים בסיכון. החלום האחרון התגשם השנה כשמאור השלים את הדיסק הראשון שלו, עם המון תקוות וכמובן עם הרבה אהבה.

הקשר של מאוד לבית"ר ירושלים החל כבר מגיל קטן. אביו צ'רלי הוא אחד האוהדים היותר מוכרים של בית"ר ירושלים ומוכר כיום בעיקר אצל יושבי היציע המערבי. במשך 40 שנה מלווה צ'רלי את הקבוצה גם בגילאי נוער וגם בקבוצה הבוגרת ואת אהבתו לקבוצה השריש אצל ילדו. צ'רלי חינך וגידל את מאור לאהבת בית'ר והמולדת, ומאז ועד היום, מאור מלווה את אביו למשחקים ולאימונים ולמשחקי הנוער מדי פעם.

במסגרת התרומה הגדולה שלו לקהילה, הפך מאור לוי לדמות מאוד מוכרת בירושלים, והפך לאבא ולאמא של נערים רבים הנמצאים בסיכון. הוא עושה עבודות התנדבותיות בקהילה בשעותיו הפנויות, והפך לפה ולאוזן של המון נערים הנמצאים במצבי סיכון, הוא מכוון את הילדים ומכניס אותם למסגרות על מנת שימצא לאותם נערים פתרון הולם.

השבוע, רגע לפני שדיסק הבכורה שלו יוצא לאור, נפגשנו עם מאור לוי לראיון על קבוצתו האהובה בית"ר ירושלים וכמובן על מנת לתת לו במה בתקווה לפריצה הגדולה בתחום המוזיקלי, פריצה לה הוא כה מייחל.

אז איך נולדה האהבה לבית"ר?
"את האמת, האהבה שלי לבית"ר התחילה כבר בגיל קטן ומהבית. אבא שלי צ'רלי מלווה את הקבוצה כבר למעלה מ-40 שנה ומאז שאני זוכר את עצמי אני כל שבוע איתו במגרשים. אני זוכר כשהייתי בן 7 הוא לקח אותי למשחקים בימק"א, הייתי בגיל שבו אתה מתחיל להבין קצת מה קורה מסביבך ולאט לאט ההרגל הזה הפך לאהבה".

אתה זוכר את המשחק הראשון שאליו הלכת?
"את המשחק הראשון כל אחד זוכר. זה היה בעונת האליפות הראשונה של בית"ר בעונת 86-87, שיחקנו משחק ביתי בבלומפילד מול הפועל באר-שבע, במשך כל המשחק לא הצלחנו לכבוש אבל אז ממש בדקות הסיום ונדרמולן הבקיע והעניק לנו את הניצחון. השמחה באותו היום זכורה לי עד עכשיו".

היום כשאתה יותר בוגר, איזה שחקנים אתה מעריך בקבוצה?
"תשמע, זו שאלה לא קלה. כשאתה יותר צעיר אתה ממש מעריץ את השחקנים. כשאתה גדל אתה כמובן אוהב כל שחקן שנמצא בקבוצה, אבל זה קצת שונה. יש היום בבית"ר שחקנים מאוד אכפתיים כמו אריק בנאדו, גל אלברמן, עמית בן שושן ושמעון גרשון, אבל השחקן שאני באמת הכי אוהב ומעריך זהו אבירם ברוכיאן".

למה דווקא ברוכיאן?
"אני בטוח שאם תשאל כל אוהד ירושלמי של בית"ר את השאלה הזאת הוא יענה כמוני. עם כל הכבוד לכל שאר השחקנים שהתרומה שלהם באמת גדולה, אבירם הוא אחד משלנו. הוא גדל בירושלים, עבר בדיוק מה שכולנו עברנו, והוא שחקן בית למופת. חוץ מהעובדה שהוא שחקן בית, הוא גם מלא כישרון ולפי דעתי הוא יהיה המנהיג הבא של בית"ר ירושלים. הוא גם מזכיר לי מאוד את דוד שלו אורי מלמיליאן, אני מקווה שנזכה לראות ממנו 50% ממה שאורי היה בימים היפים, ככה נזכה לראות באמת את הפוטנציאל שלו מתממש במלואו".

מה דעתך על עידן ארקדי גידאמק בבית"ר? האם זה הורס את המסורת, האותנטיות וההיסטוריה שליוותה את בית"ר?
"בית"ר ירושלים שעלייה גדלתי היא בית"ר של פעם, בית"ר שונה לחלוטין ממה שיש היום. חשוב להבין שככל שהשנים עוברות, גם הכדורגל משתנה ואתה חייב להתאים את עצמך לסביבה, לכן את בית"ר של פעם בחיים לא נראה יותר וטוב שכך. עידן ארקדי גיאדמק זהו עידן מבורך, עם כל הכבוד לאותנטיות של פניג'ל, דדש ובראון, בכדי להצליח היום אתה צריך כסף ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לפני גיאדמק לא היו סטנדרטים ובהתאם לכך לא הגענו במשך כמה שנים להישגים. מיד כשגיאדמק הגיע הרגשנו את השינוי והשליטה המוחלטת שלנו כיום היא אך ורק בזכותו".

שאלה אחרונה לסיום בנושא בית"ר, מה אתה רוצה לאחל לקבוצה?
"כמו כל אוהד, אני רוצה שנזכה העונה בע"ה בדאבל היסטורי וכמובן שנעשה עלייה היסטורית לשלב הבתים בליגת האלופות".

בוא נדבר קצת על חייך האישיים ועל הדיסק ,מהו העיסוק הנוכחי שלך ?
"אני רכז משמעת בבית הספר "בית הצייר" בירושלים, אני לא רוצה להרחיב על בית הספר ועל התלמידים שם, אני רק אציין שיש שם תלמידים מדהימים.
כמו כן, אני גם מדריך קרב-מגע, יש לי חגורה שחורה ואני מתמחה בעוד כמה סגנונות לחימה. אני מאמן בני נוער באזורים בירושלים ששם יש אוכלוסיות מוחלשות כחלק מההחלטה שלי לתרום לקהילה".

איך נולדה האהבה למוזיקה ?
"כשהייתי נער התחלתי לכתוב שירים כתחביב. במשך השנים זה התפתח והאהבה שלי למוזיקה השחורה הלכה וגדלה. מכאן ההחלטה להפוך ליוצר וזמר הייתה קצרה".

ומתי החלטת שאתה הולך לשיר ראפ והיפ-הופ ולהוציא דיסק?
"לפני כמה שנים פגשתי כמה חברים בתחום, הקמנו להקה בשם "וול סטריט" ואחר כך זה התגלגל לאלבום סולו".

מה בעצם מיחד את הדיסק שלך?
"יש שם חידוש לשיר "מברוק עלק" ורוב השירים הם שירים שכתבתי על החיים ועל מה שאני רואה שאחרים עוברים. זהו דיסק שעבדתי עליו במשך למעלה משנתיים, כל החומרים שם שייכים לי ובשבילי הדיסק הזה משקף את החיים שלי וכל מה שקורה מסביב. היה לי חשוב מאוד להעביר דרך השירה והמילים את כל מה שאני רואה מסביבי".

מיהו הראפר האהוב עליך ?
DMX

אחרי שהוצאת דיסק, השתלבת במערכת החינוך, סיימת בהצטיינות לימודי אומנויות לחימה ואף הפכת מדריך, יש לך עוד שאיפות בחיים ?
"כל בנאדם חייב שתמיד יהיו לו שאיפות. השאיפה שלי עכשיו היא לפתוח ארגון משלי שידריך בני נוער בסיכון. אני חולם להקים מבנה משלי ששם אתן לכל אותם בני נוער תחושה שיש להם על מי לסמוך וכמובן לכוון אותך. באותה הזדמנות אני גם רוצה לעשות חדר מוסיקה ולתת צ'אנס לאלו שיכולים מבחינה כישרונית ואין להם את היכולת הכלכליות להגשים את החלום. אחרי שאני עברתי את זה והתמודדתי עם כל הקשיים, אני אשמח לעזור לאחרים להגשים את החלום".

לסיום, כמה מילים לאוהדי בית"ר
"בואו נמשיך להיות מספר 1, אל תסחפו לאלימות זה בסה"כ ספורט. בעזרת ה' דאבל וליגת האלופות בשנה הקרובה".

דמות נערצת : "אלי אוחנה"
פוליטיקה : "ביבי עד לפני שפגע בעניים"
עבודה : "אומנויות לחימה וסיוע לנוער בסיכון"
משפחה : "חיזוק, תמיכה ויציבות "
בית"ר : "דת מושרשת"

לנו אתר בית"ר.נט ואוהדי בית"ר ירושלים, נותר לאחל לך מאור בהצלחה בהמשך הדרך ובעיקר להודות לך על התרומה האדירה שלך לקהילה ולילדים בסיכון. גאווה היא לנו שיש לנו בקרבנו אוהדים עם אהבה ואכפתיות כזאת לקהילה.
וכמובן מזל טוב על יום הולדתך ה-26





שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי