ראיון עם הזמר שי נובלמן

מאת אסף שקד

2006-04-23 00:00:00

לאחר תקופה ארוכה, פינת האוהדים חוזרת ובמלוא המרץ. והפעם: שי נובלמן, זמר מצליח מאוד ואוהד בית"ר גאה שהוציא לאחרונה תקליט שני, התראיין לצוות האתר וסיפר על אהדתו לבית"ר, געגועיו לתקופה של פעם, אהבתו לשחקני הבית הבית"רים ולסמל, וכמובן על המוזיקה שלו, שאמנם מעט שונה מהסוג אליו רגיל הקהל הבית"רי, אך ללא ספק נעימה לאוזניים ומומלצת לכל אוהד באשר הוא. בגוף הראיון - קליפ עם הופעה של שי ולהקתו באולפן ליגת האלופות של ערוץ הספורט. בלעדי לבית"ר.נט!

שי נובלמן הוא לא אוהד בית"ר טיפוסי. הוא טיפוס שונה בקרב אוהדי בית"ר, הוא מודה בכך ואף גאה בכך. האמת? טוב שכך. צריך גם קצת גיוון בקרב אוהדי בית"ר בעיקר בכדי לשנות את הסטריאוטיפ הנפוץ על הקהל הבית"רי, ואין יותר גיוון מזה: כולנו רגילים לשמוע שירים על בית"ר מזמרים כמו אייל גולן, לידור יוספי וזמרים מזרחיים רבים ומצוינים אחרים, כשאפילו אבי ביטר שר בעברו שיר על בית"ר. והנה מגיע בחור, שגם במראה שלו שונה ממה שהיית מצפה מאוהד בית"ר, וכותב שיר על בית"ר ב… אנגלית! גם מי שלא אוהב את השיר, חייב לאהוב את הגיוון ואת הכוונה הטובה. אין ספק שאנשים כמו שי מביאים עמם צבע אחר לקהל הבית"רי ובעיקר לתדמית של הקהל.

למרות ההצלחה האדירה שלו בקרב חובבי מוזיקת הרוק נ' רול, ולמרות שמדובר בזמר שעל אף גילו הצעיר כבר הספיק להגיע למעמד של מבקר מוזיקה בעיתון "ידיעות אחרונות" , שי אינו מוכר כל כך בקרב אוהדי בית"ר שלא יודעים יותר מדי פרטים על האוהד/ זמר המצליח, כשחלק מהם אף בוודאי לא שמע עליו בעבר. לפיכך, החליט צוות האתר להציג את שי לקהל הבית"רי, את העולם המעט שונה שלו, את המוזיקה המעט שונה שלו, ואת האהבה האבסולוטית שלו לבית"ר, שהתבטאה בתופעות והתנהגויות שלא יאפיינו כל אוהד, כפי שיפורט בהמשך. אין מילים אחרות לתאר את שי מאשר: אוהד שרוף, ובהחלט אוהד שכדאי לקחת ממנו דוגמא. אז מי אתה, שי נובלמן? צוות הראיונות של אתר בית"ר.נט יצא כדי לחקור וחזר עם תשובות לכל שאלה, ובעיקר נהנה ממפגש עם אוהד מצויין, זמר מצויין ואיש מצויין.

ספר לאוהדים מעט עליך ועל הקריירה שלך (בלי קשר לבית"ר)

אני שי נובלמן, בן 31, רמת גני במקור וכיום גר ברמת אביב. אני במוזיקה בערך מגיל 12, אני נמשך בעיקר למוזיקת רוק-נ'-רול כבר מבית ספר יסודי, בתיכון כבר התחלתי לנגן בלהקות, ובהמשך אפילו ניגנתי תקופה קצרה בלהקת "מופע הארנבות של ד"ר קספר", שהייתה להקה מצליחה מאוד בזמנה והייתי נגן הבס שלהם. אחרי שהלהקה התפרקה נסעתי לאנגליה בשנת 1996 ל-4 שנים, הקמתי שם להקה ועשיתי הופעות בכל אירופה והתחלתי לשיר שירים שאני כתבתי. הסינגל הראשון שהוצאתי זכה לתשבוחות רבות במגזין מוזיקה שנקרא Melody Maker, שהוא מגזין המוזיקה הכי גדול באנגליה, וזה נתן לי מוטיבציה. סיימתי בלונדון תואר ראשון בתקשורת, חזרתי לארץ והקלטתי פה את הדיסק הראשון שלי, How to be shy, ששני שירים מתוכו הפכו ללהיטים ברדיו, הדיסק הצליח אבל העיקר בקרב הקהל שאוהב רוק ומוזיקה אלטרנטיבית. נבחרתי במקומות מסוימים לזמר השנה ותגלית השנה, בהמשך הדיסק נבחר כאחד מעשרת התקליטים הטובים בעולם באותה שנה ע"י מגזין ה Rolling Stone, שהוא מגזין המוזיקה הכי חשוב בעולם. את כל שנת 2002 העברתי בארה"ב, עשיתי כ-70 הופעות, הייתי נוסע באוטו מעיירה לעיירה לבד עם הגיטרה, הייתי אפילו ישן באוטו לפעמים או במוטלים של כוכב אחד. חוויתי שם חוויות אדירות, ומתישהו הגיע זמן שחיכיתי להארכת הויזה לארה"ב, לקחתי חופשה בארץ ובסוף נשארתי פה שנתיים ועבדתי על התקליט החדש שיצא לא מזמן ונקרא Beautiful Life, שהוציא כמה להיטים לגלגל"ץ ולערוץ המוזיקה. אני מופיע המון בזמן האחרון, בקרוב אני עומד לצאת לסיבוב הופעות בגרמניה ובתקווה שאולי לעוד מדינות באירופה.

יש לך להקה קבועה שמנגנת איתך. האם אתם נקראים להקה או שהם מלווים שלך כזמר נפרד?

זה עניין קצת מסובך, כשהתחלתי לעבוד על התקליט החדש החלטתי שאני רוצה להקליט אותו עם החברים הכי טובים שלי, בדיסק הראשון ניגנו איתי אנשים שהם חברים פחות קרובים שלי והחלטתי הפעם להיות עם חברים קרובים שיש לי איתם את הכימיה הכי טובה ואז גם מבחינה יצירתית זה יתרום. אחד מהם הוא גבע אלון והשני הוא יותם בן חורין, שכל אחד מהם מנגן בלהקות מצליחות אחרות. היה נחמד ליצור ביחד, והצעתי להם להפוך ללהקה ולשנות את השם אבל רק אם יתחייבו ויישארו לטווח ארוך, כי כבר בניתי לעצמי שם וקהל מסויים, ולשנות את השם זה כמו לשנות שם של קבוצה, זה בעייתי. הם אמרו שלהם יש את הלהקות שלהם והם לא יכולים להתחייב, אז נשארתי עם השם שלי ולא כלהקה, למרות שההרגשה היא כן של להקה וגם כולם שרים בדיסק החדש.

באלבום החדש שלך יש שיר על בית"ר, שנקרא The Yellow Sun (Beitar Song). ספר לנו על הסיפור מאחורי השיר, שהוא סיפור די מעניין.

אחרי שכבר התחלתי להקליט את האלבום השני שלי ב-2004, היה לי שיר שמאוד אהבתי את הלחן שלו, אבל את המילים שלו לא כל כך אהבתי. חשבתי עם עצמי והחלטתי שכדאי לי לכתוב משהו מהחיים שלי, משהו שהוא משמעותי עבורי, ואני מאוד אוהב כדורגל ואוהד את בית"ר כבר 20 שנה, אז החלטתי שכדאי להקדיש שיר לבית"ר ירושלים. בגלל שכבר היינו בתוך תהליך ההקלטה, לא היה לנו זמן להתחיל לכתוב מנגינה חדשה שתהיה בסגנון השירים של בית"ר, כמו "אהההההההה בית"ר" או משהו כזה, שתהיה קליטה, הייתה לי כבר מנגינה מסויימת שהיא קצת מסובכת והיא לא מנגינה של שיר העידוד הקונבנציונאלי, אבל אמרתי לעצמי: בוא נכתוב סיפור על בית"ר ירושלים ונראה מה יהיה. ואז התחלתי לכתוב שיר פנטזיוניסטי על ילד שמגלים שיש לו כישרון לכדורגל בגיל מאוד צעיר, ואז אומרים לו שייסע לירושלים ובבית"ר הוא יהיה כוכב, באנגלית אומרים In Beitar You'll Be A Star, וזה גם מתחרז אז זה התאים. בבית השני, כשהילד התבגר ונהיה קפטן הקבוצה, קבוצה מיפן רצתה לקנות אותו אבל דני נוימן אומר לו שהוא לא עוזב את הקבוצה כי בבית"ר הוא הכוכב. ואז חשבתי לעצמי, שבכל שירי הכדורגל הקלאסיים שאני זוכר משנות ה-70, תמיד באמצע השיר היה שדרן שמתאר מהלך של התקפה של הקבוצה והחלטתי לעשות קטע כזה. הייתי באמצע ההקלטות, וחשבתי איזה שחקנים כדאי להכניס לקטע? הרי הקבוצה באותם שנים לא תיפקדה בכלל והייתה בתקופה גרועה, אז החלטתי לכתוב על שחקני עבר שכן הצליחו בבית"ר והשאירו את החותם שלהם על הקבוצה, ואז מהר מאוד עשיתי תוך 5 דקות רשימה של שחקנים שאני רוצה להזכיר אותם. מכיוון שהשיר כבר היה מספיק מוזר ודמיוני, החלטתי לקחת את זה יותר רחוק ולתאר משחק של גמר גביע אירופה לאלופות בין בית"ר למנצ'סטר יונייטד, ולבנות הרכב אול-סטאר דימיוני של בית"ר מכל הזמנים שמשחקים ביחד, הרכב שהייתי רוצה לראות אותו יחד אבל אי אפשר. הכנסתי עשרה שחקנים, כדי שכל אדם בראש שלו יוכל לדמיין מי השחקן ה-11 שהוא רוצה בהרכב. השחקנים ששמתי היו: יוסי מזרחי, שמעון צ'רנוחה, יצחק ז'אנו, אודי רובוביץ', אורי מלמיליאן, דני נוימן, סטפן שאלוי, אלי אוחנה, סימון אלפסי ואזולאי, כשלא אמרתי לאיזה אזולאי אני מתכוון, בגלל שהיו מספר שחקנים עם השם אזולאי בבית"ר: חנן אזולאי, תומר אזולאי, חיים אזולאי, אז רציתי שכל אחד יחשוב על איזה אזולאי שהוא רוצה. מתוארת התקפה, שבסופה אלפסי מגביה לאוחנה שנוגח ובית"ר מנצחת 1-0. הלכתי לאיצטדיון בלומפילד למשחק של בית"ר מול הפועל ת"א והקלטתי בטייפ את הקהל של בית"ר שר "אני אוהב אותך בית"ר" כי הייתי חייב רעש של קהל לשיר ושילבתי את זה לאורך השיר. בכדי להקצין את זה עוד יותר צריך לראיין שחקן של בית"ר אחרי הניצחון, וחשבתי מי מסוגל לדבר אנגלית – דני נוימן! התקשרתי אליו, סיפרתי לו את הסיפור והצעתי לו לדקלם בשיר, הוא ישר אמר שאין בעיה ושאל מתי מקליטים, ואמר שהוא יכול להגיע לאולפן ב-6 וחצי בבוקר. הסברתי לו שהאולפנים בכלל לא פתוחים בשעות האלה, הוא היה עד כדי כך נלהב מהרעיון, ושמרתי לו בשיר שורה שהוא יכול לדקלם. אחרי זה ביקשתי מהבחורה שעשתה את העטיפה לדיסק שתעשה משהו על בית"ר, העברתי לה תמונות של שחקני עבר ובחוברת הפנימית היא עשתה קריקטורות של השחקנים. זה בהחלט היה אחד השירים שיותר נהניתי לעבוד עליהם בקריירה שלי.

האלבומים שלך מכילים רק שירים באנגלית. האם בעתיד אתה מתכוון לכתוב ולשיר גם בעברית? והאם אתה מתכוון לכתוב עוד שירים על בית"ר?

בואו נגיד שאני לא שר באנגלית מתוך איזושהי אידיאולוגיה או משהו כזה, אני עושה את זה בגלל שיש לי קריירה שאני מנסה לפתח בחו"ל, וברגע שאני יפסיק לשיר באנגלית הקריירה הזו תתבטל ואני יתמקד רק בקריירה בארץ. לכל אומן יש באופן אינדיבידואלי את הדרך שלו, אני באופן אישי צריך להיות מפוקס בדרך כלשהי, ואם אני יתחיל להתפזר בכמה כיוונים זה לא יהיה אותו דבר. אני לא שולל כתיבה בעברית בעתיד, אבל אני רואה שאני דווקא כן מקבל פידבקים טובים מעבר לים וזה יהיה טיפשי לוותר על זה. גם בארץ תמיד אמרו לי שהאנגלית יכולה להוות מכשול, אבל עדיין הצלחתי גם פה. כרגע אני מתמקד בחלום של חו"ל. לגבי שירים על בית"ר - אני מאוד מאמין שבעתיד אקליט שירים נוספים על בית"ר, שככל הנראה יהיו מעט פחות מוזרים מהשיר הזה, ואולי אפילו בעברית.

סוג המוזיקה שלך, רוק אנגלי שכזה, הוא לא בדיוק סוג המוזיקה שרוב אוהדי בית"ר שומעים, שכידוע מזדהים עם מוזיקה מזרחית. אתה חושב שאוהדי בית"ר יכולים להתחבר למוזיקה שלך?

תראה, מבחינה אומנותית, אני מאוד מבסוט מהמוזיקה שלי בכלל ומהשיר על בית"ר בפרט, אני חושב שזה אחלה שיר ואני חושב שזה אחד משירי הכדורגל הכי מוזרים שאני שמעתי. קודם כל אני גאה שאני מקורי ושזה לא השיר הסטנדרטי, ואני לא מפנטז על זה שהשיר ייקלט ביציעים או משהו, למרות שהמנגינה של הפזמון היא דווקא די קליטה. היה לי די ברור שזה שיר שלא ישירו ביציע, אבל אני מאמין ומקווה שגם אוהדי בית"ר יאהבו את המוזיקה שלי ויאזינו לה, גם אם לא יגיעו שירים שלי ליציע.

אתה חושב שהאוהדים רואים בך כעוף מוזר או שאתה מרגיש כחלק מכולם?

אני לא כל כך מרגיש את זה ביציע, כי כשאתה מגיע למשחק לא כל כך מעניין את האוהדים מי יושב לידם אלא מעניין אותם יותר מה קורה בדשא, אבל אין ספק שאני לא אוהד בית"ר כפי שאנשים מדמיינים. דווקא אני מקבל מחמאות מאנשים מטדי בזמן האחרון, ממש לא תגובות רעות.

בעולם המוזיקה, ובעיקר בסגנון המוזיקה שלך, אין הרבה אוהדי בית"ר. האם אתה מרגיש שהסטריאוטיפ על אוהדי בית"ר מפריע לך ומשנה לרעה את הדעה של אנשים בתחום לגביך?

זה נכון שאין הרבה אוהדי בית"ר בתחום המוזיקה וזה די משנה. הרבה פעמים מתווכחים איתי בנוגע לבית"ר, ובעיקר היו הרבה שאמרו לי שלא מתאים לי ושהם לא דמיינו אפילו שאני אוהד בית"ר, אבל אני לא חושב שזה סוגר לי דלתות, להיפך – הופעתי באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט והם התעקשו שאני ישיר את השיר על בית"ר שם, בשנה האחרונה כמעט בכל ראיון שהיה לי הזכרתי את בית"ר. אני לא מחביא את זה שאני אוהד בית"ר, להיפך – אני משוויץ ומתגאה בזה ומזכיר את זה בכל הזדמנות שיש לי. למרות שאני מצליח במה שאני עושה, יכול להיות שבדיעבד השיר על בית"ר פגע בי, יכול להיות שבגלל שהתעקשתי על האיורים של שחקני בית"ר בעטיפה אז יש קבוצה גדולה של אוהדי מכבי או הפועל ת"א למשל שאומרים שהם לא יקנו את התקליט שלי, אני די משוכנע בזה וזה די ברור, גם אני הייתי נוהג ככה במצב הפוך. אני מקווה שאוהדי בית"ר וגם אלו שקוראים את הכתבה הזו, ידעו לפרגן לאוהד שהקליט שיר אהבה לקבוצה כי זה לא דבר שקורה כל יום, וזה לא שעשיתי את זה בתקופת הפריחה הנוכחית, עשיתי את זה בתקופת שפל של הקבוצה ובנוסף הזכרתי רק שחקני עבר בדיסק, מה שמראה שלא עשיתי את זה כדי לעלות על גל ההצלחה הנוכחי של בית"ר.

איך הגעת להיות דווקא אוהד בית"ר?

סבא שלי היה בתנועת בית"ר בליטא לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, והיה ברור שאני יהיה אוהד בית"ר כמוהו. יש לי דוד שהוא אוהד הפועל פ"ת והוא כמעט שילם על זה בחייו בגלל אוהדי בית"ר, הוא היה בליל הצינורות המפורסם בשנת 1974 ורדפו אחריו אוהדים בפרדסים של פ"ת. גם אבא שלי בתקופה מסויימת היה מגיע למשחקים אבל כבר לא ממש, הפעם האחרונה שהוא הגיע הייתה בשנת 93 בעונת האליפות השנייה והוא חטף אפרסק לפנים במשחק של בית"ר נגד בני יהודה באיצטדיון רמת גן שהיה בהצגה כפולה, במשחק שבית"ר הפסידה 3-1 משלושער של ניקולאי קודריצקי ז"ל. למזלנו אני ואבא שלי באנו למשחק עם אופנוע, ואוהדי בית"ר ישבו במגרש ליד אוהדים של מכבי והפועל ת"א וזרקו דברים אחד על השני, אז אני ואבא שלי ניצלנו את המצב וראינו את המשחק עם הקסדות של האופנוע על הראש כדי שלא יפגעו בנו... אחי היום כותב לטלנובלה על הכדורגל, "האלופה", ואני לוחץ עליו להזכיר שחקנים ובאמת ראול גלר, כוכב העבר של בית"ר יוזכר שם באיזה פרק. לסיכום, העניין של הכדורגל ובית"ר הוא עמוק במשפחה שלי.

איזה סוג של אוהד אתה – אוהד מהבית, או שאתה מגיע קבוע למשחקים? אם מגיע – איפה אתה יושב באיצטדיון?

אני 20 שנה אוהד והולך למשחקים באופן קבוע משנת 1986, כשהמשחק הראשון שראיתי היה ניצחון 2-1 על מכבי חיפה מצמד של גארי וונדרמולן, היה לי אפילו מנוי בתקופה מסוימת כשהקבוצה שיחקה בבלומפילד. אני לא חושב שאני אוהד מהבית, אני יושב ביציע המערבי, בד"כ ביציע 1 הימני בחלק התחתון. בפעם האחרונה שישבתי במזרחי הייתה בשנת 1995 נגד הפועל חיפה, וישב מאחורי אוהד עם זמבורה, עשה לי צפצוף חזק באוזן והפך אותי לחרש לשבוע, כשיום אחר כך הייתה לי הופעה... מאז עברתי למערבי. בית"ר בשבילי זה ממש מחלה, בשנים הראשונות הייתי אוסף עיתונים של כל המשחקים ויש לי עד היום אלבום תמונות משנת 87 של כל המשחקים שגזרתי מהעיתון. הייתי נוסע למשחקים בטרמפים, אוטובוסים ומה לא.

איזה רגעים זכורים לך בעיקר כאוהד? האם היית נוכח ברגעים הסטוריים של המועדון?

יש הרבה רגעים שזכורים לי, ב-20 שנה אוספים הרבה זכרונות. אני חושב שהמשחק שהכי הוציא אותי מגדרי היה בעונת 87-88, כשניצחנו 3-0 את הפועל פ"ת בבלומפילד מצמד של יעקב שוורץ ועוד שער של אבי כהן, וזה היה משחק אדיר. היה עוד משחק מעולה באותה עונה מול מכבי ת"א בתקופת גיורא שפיגל שהייתה מאוד שחצנית, מכבי הובילה עד הדקה ה-90 בתוצאה 1-0 ואז מלמיליאן ומשה סלקטר הפכו את התוצאה בתוך דקה ל 2-1. גם גמר הגביע האחרון שזכינו בו, כשניצחנו בשנת 1990 את מכבי חיפה בפנדלים מאוד זכור לי וזה היה משחק ענק וגם המשחק האחרון של מלמיליאן בבית"ר, גם כל עונת האליפות השנייה זכורה לי לטובה, עלינו מהקרשים של הליגה הארצית ולקחנו אליפות. מהשנים האחרונות יש מספר משחקים שזכורים לי – למשל כשגרתי באנגליה בית"ר שיחקה בגלזגו נגד ריינג'רס ונסעתי ברכבת לראות אותם, ובמשחק הזה אלי אוחנה הבקיע בפנדל את השער האחרון בקריירה שלו. אהבתי גם מאוד את הגול של אבירם ברוכיאן נגד הפועל ב"ש מחצי מגרש.

בוא ניקח מצב היפוטתי – יש לך הופעה גדולה, בוא נגיד בקיסריה, וכל הכרטיסים נמכרו, ובאותו ערב יש משחק חשוב מאוד של בית"ר,נגיד גמר גביע. מה תעשה?

זו תהיה צרה. זה מאוד תלוי, כי כשיש הופעה זה ערב שתלוי בהרבה גורמים, יש עוד נגנים, אולם שכבר פירסם את ההופעה, קהל שקנה כרטיסים וזה מאוד מורכב לבטל הופעה. ללכת למשחק זה צורך אגואיסטי, אם אני מבטל הופעה בשביל משחק אני עושה מעשה חסר אחריות כלפי כל מי שקשור לכך. אני ילך להופעה אבל יהיה לי קשה להתרכז רק בהופעה. בוא נספר לך משהו שלא סיפרתי אף פעם – הייתה תקופה שהייתי בצופים בכיתה ח' ורצו שאני יהיה מדריך בשבתות וזה נפל בול על המשחקים, והייתי מגיע עם טרנזיסטור לכל ההדרכות כדי להקשיב מה קורה עם בית"ר, והחניכים שלי לא היו לומדים כלום. גם כשגרתי בלונדון קניתי רדיו שקלט את רשת ב' בשביל לשמוע בכל שבת שירים ושערים, ככה שבית"ר מאוד חשובה לי, ובמקום ללכת למשחקים של קבוצות אנגלית עניין אותי רק בית"ר. בוא נגיד שאני ישתדל לא לקבוע הופעות בתאריכים של משחקים חשובים, כי אי אפשר לבטל הופעות.

אתה ידוע כאוהד שאוהב ומעריך מאוד את שחקני העבר של בית"ר. מה אתה מעדיף – את בית"ר של פעם, עם המלחמה אבל עם הישגים מעוטים, או את האימפריה שבונה ארקדי גאידמק שאמורה להביא הישגים בלי סוף?

אני חושב שצריך להיות שילוב של השניים, צריכה להיות השקעה מאוד גדולה במחלקות הנוער, צריך לתת צ'אנסים לשחקני הבית לשחק כי זה הדבר שמבדיל אותנו מקבוצות אחרות. אני חושב שדווקא הכסף הגדול של ארקדי גאידמק, והעובדה שהוא מביא אנשי מקצוע גדולים כמו לואיס פרננדז, טיבריוס דאראו ואריק בלונדל, וגם משטח הדשא הסינטטי שהורכב במגרש האימונים בזמן האחרון, יגרמו למחלקת נוער טובה יותר בתקווה ששחקנים ממנה ישתלבו בקבוצה הבוגרת. אותי הרבה יותר מרגש לראות שחקן בית של בית"ר מצליח בקבוצה.

איזה שחקנים לאורך השנים אהבת במיוחד בבית"ר?

אותי כאוהד מעניין בעיקר הסמל ולכן אני בעיקר אוהב את שחקני הבית, את השחקנים שגדלו בתוך האגודה. למשל זכור לי המשחק לפני כמה שנים מול הפועל פ"ת בטדי, כשניצחנו 2-0 משערים של ארבייטמן ומליקסון, וזו הייתה הפעם הראשונה שכל הצעירים כמו מליקסון, ברוכיאן, יצחקי, דנין וארבייטמן החלו לפרוח והייתי מאושר, כי סוף סוף יש שחקני נוער. גם המשחק בתחילת השנה באינטרטוטו מול סילקס, כשניצחנו 4-3 עם שלושער של עמית בן שושן ריגש אותי מאוד, מהסיבה שכל ההרכב היו שחקני בית, ולכן תמיד שחקני הבית ענייני אותי יותר משחקנים שבאו מבחוץ ואין להם רגש לסמל ולבית"ר. אלי אוחנה ומלמיליאן הם הדמויות הכי מובהקות, אבל מאז שניהם לא קם שחקן בית שהטביע את חותמו על הקבוצה. אהבתי גם מאוד את חנן אזולאי, הוא היה שחקן שמתאבד. אהבתי גם את יוסי מזרחי, לא קם שוער כמוהו והוא יכל להיות גם כוכב קולנוע, הוא היה מאוד אמוציונאלי, היו רואים כמה חשוב לו הסמל ואני מעריך שחקנים כאלה. אהבתי גם את יעקב שוורץ, את אבי כהן ועוד רבים וטובים. אחרי שהקלטתי את השיר על בית"ר, נתקפתי בסקרנות בנוגע לכל השחקנים שהיו בקבוצה משנות ה-40 ועד לשנות ה-70 שבהם התחלתי להתעניין, אז הלכתי לארכיונים של עיתונים בכדי לקרוא ולברר, והגעתי לקרוא על שחקן בשם סימון אלפסי, שהוא היה הכוכב הראשון של בית"ר בשנות ה-40 וה-50, היה הגיבור הראשון של בית"ר. עשיתי מחקר נוסף ושמעתי שהוא נפטר, ביררתי פרטים נוספים ואז נסעתי עד לקבר שלו בקיבוץ עין השופט, ליד זכרון יעקב, והנחתי זר פרחים על הקבר שלו. אז אני יכול להגיד שלמרות שמעולם לא ראיתי אותו משחק, אני מעריץ גם את סימון אלפסי ז"ל.

תן לנו את נבחרת כל הזמנים לטעמך של בית"ר.

יש הרבה שחקנים שלא זכיתי לראות אותם שהיו שחקנים גדולים, אבל למרות זאת אני רוצה להכליל אותם בנבחרת כל הזמנים שלי. בנבחרת שלי השוער הוא יוסי מזרחי, אבי כהן מגן ימני, סרגיי טרטיאק בלם אחורי, אודי רובוביץ' בלם קדמי, דוד אמסלם מגן שמאלי; קשרים אורי מלמיליאן, דני נוימן, סטפן שאלוי וד"ר ראול גלר, שאמנם היה חלוץ אבל אני יכליל אותו כקשר; ובהתקפה אלי אוחנה וסימון אלפסי.

האם אתה גולש בפורומים של אוהדי בית"ר באינטרנט?

בוודאי, אני גולש בפורום של בית"ר.נט באופן קבוע ואני די פעיל בו, אני תמיד גולש באתרי אוהדים, אני גם כל הזמן גולש באתרי הספורט, אפילו כמה פעמים ביום, ומחפש כל כתבה שיש על בית"ר, כמו כל אוהד. בעבר הייתי גם גולש באתר הרשמי של דוד פרנקל, אבל הוא נסגר וכיום אני בעיקר אוהב להיכנס לבית"ר.נט, גם בלי קשר לראיון הזה. באתרים אחרים אני רואה הרבה קללות וגזענות, אבל בבית"ר.נט אני רואה אתר מקצועי, ששומר על קודים התנהגותיים נורמליים, אתר שאוהד את הקבוצה ולא יוצא נגדה, וסוף סוף אתר שמתייחס לבית"ר ולא למה שהולך מסביב ואוהב את הכדורגל, אני גם מאוד אוהב את הסיקור של משחקי הנוער והתמונות מהמשחקים והאימונים, ואני מקווה שהאתר ימשיך להצליח ולפרוח.

בוא נניח שבשנה הבאה בית"ר זוכה באליפות. אתה חושב שתכתוב שיר אליפות לבית"ר? ואם כן, אתה חושב שזה יהיה שיר שייתפס, כמו שירי אליפות משנים קודמות?

קודם כל שבית"ר יזכו באליפות סוף סוף, כבר הרבה שנים שלא ראינו תואר, וכשזה יקרה, אני מאוד ירצה לכתוב שיר לבית"ר ואני אשתדל שהוא יהיה כמה שיותר קליט וזמין לאוהדים, ואשמח לשיר אותו בחגיגות האליפות בכיכר ספרא.

איפה יכולים אוהדי בית"ר לראות הופעות שלך ולקנות את הדיסק החדש שלך?

אפשר תמיד להתעדכן דרך אתר האינטרנט שלי, שעכשיו עבר חידוש, ובאתר עולים עדכונים מדי יום על הופעות ועליי ועל המוזיקה שלי בכלל, כתובת האתר היא:http://www.shynobleman.com. אני מאוד ישמח אם שחקנים של בית"ר יגיעו לאחת ההופעות שלי, זה יהיה מאוד מרגש. הדיסק החדש שלי, Beautiful Life, נמצא בכל חנויות המוזיקה, ועולה בסה"כ 49 שקלים שזה מאוד זול יחסית למחירים של דיסקים כיום, כשיש בעטיפה ציורים של שחקני בית"ר וכדאי לכל אוהד לקנות את הדיסק. אוהדים צריכים להבין שמוזיקאים משקיעים המון כסף וזמן בתקליט ואז אנשים מורידים את השירים בחינם באינטרנט, ואולי כדאי שאוהדי בית"ר יחשבו עם עצמם ויגיעו למסקנה שיש פה מישהו משלהם, אוהד כמוהם, שעבד קשה ואוהדים של קבוצות אחרות אולי מחרימים אותו בגלל השיר על בית"ר, והם יכולים בהשקעה קטנה לקנות דיסק שהם יאהבו וגם לתמוך באומן שעובד קשה על המוזיקה שלו.

לסיום, יש איזה מסר שאתה כאוהד רוצה להעביר לאוהדים?

יש משהו שאני רוצה להגיד על הקהל: בכלליות, הקהל של בית"ר ברובו הוא קהל טוב, אבל יש חלק די גדול בקהל, שאם הקבוצה תהרס למרות כל מה שבונים שם, כמו שנהרסה בתקופה גד זאבי, זה יהיה באשמתם. הקהל חייב להיות יותר סובלני כלפי המערכת, מנסים לבנות משהו ואי אפשר להפוך לאימפריה ביום אחד, חייבים להיות סבלניים ולא לחפש רק את הסיפוק המיידי מהקבוצה. אז חשוב מאוד להיות קהל טוב ותומך כדי שנהיה חלק וניתן יד בבנייה של מועדון ענק. מעבר לכך – אני אוהב את הקהל ואת הקבוצה, ואני מקווה שנחגוג ביחד בעתיד זמנים טובים יותר.

צוות בית"ר.נט ממליץ בחום לכל אוהדי בית"ר על הדיסק החדש של שי נובלמן. מדובר בדיסק מעולה, שמביא עמו סגנון מעט שונה אך מאוד מעניין ושנחמד מאוד לשמוע. כאוהדים, עלינו לתמוך באחד מאיתנו שמצליח בתחומו, ומחיר הדיסק, 49 ש"ח בלבד, הוא מחיר הוגן לכל כיס. אז רוצו לחנויות לקנות!

בכדי לקבל טעימה מהמוזיקה של שי, אתם מוזמנים לצפות בו מופיע באולפן ליגת האלופות ושר את השיר על בית"ר על ידי
לחיצה כאן.

בנוסף,חברי צוות האתר מאחלים לשי בהצלחה בהמשך הקריירה שלו, ובתקווה שבפעם הבאה שתפגשו אותו, כל אוהד בית"ר ידע במי מדובר ומאחלים לו שיצליח אף יותר מהצלחתו הנוכחית, ובתקווה שנפגוש אותו על הבמות בכיכר ספרא בחגיגות אליפות עתידיות.



שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי