סיכום הסיבוב של שלושה אוהדי בית"ר

מאת אסף שקד

2005-12-07 00:00:00

פינת האוהדים גאה להציג- הקול שלכם האוהדים! שלושה אוהדי בית"ר ירושלים מסכמים את הסיבוב הראשון של בית"ר על פי נקודת המבט שלהם- המון שמחה, המון רגש והמון תקוות לעתיד ורוד בו בית"ר תחזור להיות הקבוצה מספר 1 בארץ

האימפריה שוב חוזרת- מאת דודי לוי

קצת יותר משנה וחצי בלי בית"ר בלייב ביציע איתכם זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש פיספוס אדיר
ואולי הרהורי חרטה על זה שבחרתי את חיי הביזנס על האהבה. כאן, בארה"ב- רחוק מישראל, אני מסתכל בקבוצה ובאהבה שלי חוזרת לימים היפים שלה.

סיבוב שלם נגמר בתחושה " רבאק מה נהיה מהקבוצה הזאת " ולשמחתי זה על המשמעות החיובית של המשפט. זה התחיל במסע מרגש באינטרטוטו בעיקר בגלל העובדה ששותפו שחקנים צעירים שנתנו את הטון.
זה המשיך במשחק הראשון נגד מכבי טדי ,רמת גן שוב פעם טדי והפעם עם גיידמאק הפסדנו בצורה הכי מתסכלת שיכולה להיות מחצית, ראשונה בית"ר בתצוגת על, מחצית שניה חושך, והפסד מרגיז במיוחד (רק בגלל נימני שהחליט אחרי שנתיים לשים גול מבעיטת עונשין).

שבוע לאחר מכן הפסדנו לנצרת עלית, לאחר המשחק אוחנה הטיל את הפצצה " אני מתפטר ". אישית הייתי מבסוט כי לא אהבתי את אוחנה המאמן , אבל כאן זאת ההזדמנות להודות לו: אלי אוחנה בחיים שלי לא אשכח את מה שנתת לנו בתור שחקן ובחיים שלי לא אשכח את מה שלקחת לנו בתור מאמן ואני מדבר על האהבה לכדורגל, כולי תקווה שביום מהימים תשוב הביתה הפעם כמאמן מצליח,לא יעזור לאף אחד וגם לי (למרות כל הביקורות) אתה ווינר ותישאר ווינר ותמיד תהיה המלך שלי.

הלך אוחנה נכנס עזורי לאור הזרקורים בהתחלה הוא עוד גילה לויאליות לאוחנה והקדיש לו את הנצחונות
אך לאט לאט גם זה נגמר בעיקר בגלל התוספת המשמעותית שקיבל בדמותו של קאנן האיש והמחברת.
הקבוצה התחילה להתחבר פה ושם גם ספגנו אכזבות אם זה נגד הבועל ונגד פ"ת במשחקי הבית ,אך שכבר ניצחנו עשינו את זה בניחוחות של שנות ה-90 עם הרבה מלחמה ,נשמה וכדורגל מהנה,פתאום הכיף והשמחה חזרו ליציעים אוהדי כורסאות חזרו למגרשים ויש תחושה שאפילו אני במרחק אלפי קילומטרים חש אותה משהו אחר כזה טרי ,רענן ,אוויר פסגות צמרת סוף סוף.

לצד כל השינויים ביכולת המקצועית יש גם את הקטע הניהולי. לשחקנים יש גב מאחוריהם , סוף סוף הם מרוכזים רק בכדורגל ולא בזה שלא שילמו להם משכורת כבר 4 חודשים.
גיידמאק הביא איתו טונה של יועצים שתפקידם להרים אותנו כמה שיותר גבוה ובעזרת השם הם יעשו את זה, לא השנה ,לא שנה הבאה אבל זה יגיע וכשזה יגיע בכיף נרקוד על הדם של שונאיו (הבועל, מכבי,התאחדות ותקשורת אדומה).

נגמר סיבוב בנצחון אדיר ב-10 שחקנים על העופות מבני יהודה .התחיל הסיבוב השני בניצחון חשוב מאוד מול העגלה מת"א בלי 5 שחקני מפתח הוכיחו המחליפים שיש על מי לסמוך ,אצטדיון רמת גן 12 אלף בית"רים אין תחושה יותר טובה מזאת בשבילי ניצחון על מכבי זה חצי אליפות.

באופן כללי הסיבוב הראשון היה מטורף כל יום ידיעה חדשה בעיתונות וברשת ,שחקנים ומאמנים הציעו את עצמם לבית"ר. ראויים לציון השחקנים והצוות המקצועי שלא נתנו לשום דבר למשוך את תשומת ליבם והתמקדו רק בכדורגל.
מצטיין הסיבוב שלי הוא : מאור מליקסון
הרכש : תומר בן יוסף סוף סוף יש לנו בלם
מפתיע : אלירן חודידה ואלי ששון כמה שצחקנו עליהם בשקט בשקט הם עשו את העבודה כשהיה צריך אותם.
המאכזב: אלי אוחנה והסיבות ישארו איתי (חבל סתם שנתווכח).
והתודה לגיידמאק שהחזיר אותנו לכותרות ולצמרת.

אהה וכן האימפריה חוזרת . . .

שמחה בלב- מאת אלי גדזייב (הטור נכתב בסוף הסיבוב ה-1)

שמחה כזאת לא הייתה לנו הרבה זמן!
בשבועות האחרונים העיתונים ואתרי האינטרנט מלאים בידיעות על בית''ר, 20 שמות עלו לאויר .
גאידמק מפתיע כל פעם מחדש ונהיה השם החם של הכדורגל הישראלי. פתאום כולם מתעניינים בבית''ר,אפילו חיפה ושחר דואגים לעתיד שלהם, ברקע ישנם תיכנונים לגבי עונה הבאה שכבר אנו מתים שתגיע (נכון? אולי לא...) , ורשימת השחקנים החלומית של כל אוהד בית''ר ואנחנו האוהדים כל היום חושבים רק על בית''ר.

אבל כל זה בתקשורת ,מה קורה במגרש?
אובחן, גם שם אנחנו לא מאכזבים. מקום 3 עם 24 נקודות, כמו להפועל ת''א הנמצאת במקום השני, אמנם אנחנו עדיין לא אימפריה אבל מתי, מתי נהננו ככה, מתי חגגנו ככה?

זה התחיל במחזור 2 במשחק נגד נתניה משחק טעון, מלא אקשן, התקפי מאוד מצידם של שני הקבוצות האוהדים בלחץ בנוסף טעויות של השופט,שחקנים מורחקים ופנדל שנעצר! בסופו של דבר בית''ר
מנצחת 3:2 במשחק עם הרבה שערים.

ההמשך היה במחזור ה- 5 , בית''ר נגד סכנין בטדי. בית''ר נגד סכנין זה לא סתם עוד משחק זה משחק
עם אווירה מותחת. כל ניצחון על סכנין לדעתי הוא ניצחון מתוק פי 2 מניצחון על פ''ת או כפ''ס לדוגמא.
ואיזה משחק היה לנו, בית''ר חזרה מפיגור פעמיים בסופו של דבר דקה 93 בן-שושן הקפיץ את טדי
וניצחנו 3:2 במשחק כל כך משמח ומלהיב.

השיא היה במחזור ה- 8 ,בית''ר נגד נצרת עילית זה היה משחקו ה-2 של קאנן כמאמן הקבוצה
4:0! 4:0 ניצחנו את נצרת עילית האוהדים ביציע לא ידעו כבר איך להוציא תשמחה ואז התחלנו לרקוד ולעשות שורות,מחזה נחמד ביציע, נראה שהיה שהאימפריה חוזרת.

לסיכום אני אומר שאולי הליגה נגמרה, חיפה כנראה תקח אליפות אבל עדיין אפשר להנות מהליגה גם אם לא נקח אליפות. ליגה עם משחקים כאלה בלי אליפות מקום 3 ירצה אותי, ועדיין שום דבר לא אבוד. יש את גביע המדינה ואפשר לעלות לגביע האופ''א , אז חברה ארקדי עדיין לא הביא שחקן לפה מלבד עמרי אפק אבל תראו איך אנחנו מאושרים וטוב לנו בלב.


מעצב לקצב- מאת יניב פרץ

התחילה לה עוד עונה!!!
המשחק הראשון הגיע אחרי הרבה ציפיות , אחרי כמה אכזבות בגביע הטוטו האמנתי שעם תחילת הליגה ועם הכסף הגדול תגיע ההתלהבות והאימפריה תחזור.
ההתחלה נראתה טובה, המשחק נגד מכבי ת"א התחיל בקצב מטורף שפתח את התיאבון של כל אוהדי בית"ר ועשה לכולנו הרגשה של תקווה. כל זה לא החזיק הרבה, ועם מחצית שניה איומה נגד מכבי הפסדנו את המשחק הראשון. הדיעות היו חלוקות עם הרבה אכזבה אבל תקווה לעתיד בזכות גאידמק.

לא עבר הרבה זמן ואוחנה הודיע על התפטרותו, האוהדים לא ידעו איך לאכול את זה אבל הרוב היה שמח, התקווה גדלה והמשחק השני היה גורלי מתמיד. הפסד ילחיץ את המערכת ויגרום להתמוטטות... לחץ.. הרבה לחץ...
משחק שני נגד נתניה התחיל הכי טוב שיש. גול מהיר של אנסומבו במשחק הבכורה של עזורי הביא לשמחה גדולה. לא עבר הרבה זמן ונתניה השוותה. התגובה לא איחרה לבוא ואסולין העלה את בית"ר ליתרון שני. בסוף המחצית הראשונה נתניה השוותה שוב ותיקו במחצית. מחצית שניה ניצחנו עם 10 שחקנים מתחילת המחצית השניה בעזרת תצוגת כדורגל ענקית של קורנפיין - ניצחון בכורה לעזורי.

משחק לאחר מכן הפסד חסר כדורגל למכבי חיפה 1-0 והלחץ לא עבר. משחק אחרי-כן חוסר היציבות שמאפיין את ביתר המשיך אבל לטובה. 2-1 נגד פ"ת עם הרבה מזל ונחישות ובעזרת 2 בישולים של תגלית הסיבוב לדעת רבים - עמית בן שושן.
משחק הבא נגד סכנין. אין משחק שאוהדי בית"ר רצו לנצח יותר מזה. נקמה ענקית בדקה ה-93 של בן שושן החזירה את הצבע לפנים של אוהדי בית"ר.
עם כל הציפייה הגענו למשחק לאחר מכן נגד הפועל ת"א. משחק חלש נורא של בית"ר והפסד 2-0 כואב. אבל משחק זה יותר מכל משחק אחר הראה על השינוי שהולך לבוא בבית"ר. טון קאנן, המושיע של בית"ר, התחיל להיכנס למערכת.

כולנו הרמנו גבה אחרי שציפינו לאיזה מאמן לאומי או מאמן אירופאי בכיר אבל קאנן? מי זה?!
שאלנו מי זה, והתשובה התקבלה מעט מאוחר יותר. זה המאמן הכי טוב שנחת בישראל לדעתי
(למעט פרננדס שהצטרף לאחר מכן..) אבל מאמן כזה מקצועי לא היה פה הרבה זמן.
אני אישית הודהמתי לגלות ואני מאמין שגם קאנן שהשחקנים לא הבינו שאסור לשתות קולה!

משחק אחרי זה מול כפר סבא. האוהדים לא ידעו למה לצפות. משחק חוץ, בכל זאת, עד השנה זה היה נראה כמו הפסד בטוח שלנו, ופתאום הגענו למשחק ושטפנו את המגרש. לא משחק ענק אבל משחק טקטי מדהים ומשחק ראשון שלא ספגנו העונה. 2-0 הייתה התוצאה והרבה אופטימיות היא הכניסה בנו. משחק לאחר מכן 4- 0 מול נצרת עילית מדהים עם 90% אחזקה בכדור ותצוגת כדורגל מדהימה. סוף סוף מהלכי כדורגל, מה קורה פה?! האימפריה חוזרת!!
משחק אחרי זה הגענו לאשדוד בציפיה שנביס אותם. המשחק לא התחיל הכי טוב. 2-0 מהיר לאשדוד החזיר אותנו למציאות הישנה. אבל לא, קאנן חשב אחרת. 3-2 בסיום עם מהפך שמראה על הרבה אופי. דבר שלא מוכר לנו כבר הרבה זמן.
המשחק שנעל את הסיבוב היה משחק העונה. מקום שני נגד מקום שלישי הפך למשחק ענק בעיקר של בית"ר שגם בו היה הרבה מאד אופי מצד הבית"רים. 2-0 במחצית לבית"ר בשליטה מוחלטת ומשחק הגנה מושלם של הצהובים שחורים. מחצית שניה התחילה רע עם גול בדקה ה-46 של בני יהודה. דקותיים לאחר מכן יצחקי החזיר את יתרון שתי השערים וגמר את המשחק.. ככה זה היה נראה. אבל אדום טפשי של מליקסון לא נתן ללב שלנו לנוח לרגע. למרות השליטה של הזהובים משחק הגנה מצויין של בית"ר מנעו סכנה על השער של קורנפיין עד הדקה האחרונה, שלא הייתה משמעות יותר למשחק הזה... 3-2 לבית"ר בסיום!

סיכום על פי דעתי האישית:
השחקן המצטיין: תומר בן יוסף - לא הזכרתי אותו הרבה אבל היה השחקן הכי יציב בסיבוב הראשון וביחד עם מליקסון ואנסומבו הביאו אותנו למקום ה-3. הרכש הכי טוב של ביתר השנה ללא ספק. קרדיט לאוחנה בעניין הזה.
השחקן המאכזב: יואב זיו - אני אישית ציפיתי ממנו להרבה יותר, למרות שפתח בהרבה משחקים וקיבל קרדיט לא הוכיח את עצמו מספיק וההסבה למגן ימני לא תירוץ בעיני. סיבוב חלש שלו בתקווה לסיבוב שני טוב יותר. ברוכיאן לדעתי עוד יוכיח את עצמו במשחקים הקרובים כשיקבל את ההזדמנות.
תגלית הסיבוב: עמית בן שושן - נכון, חודידה שיחק יותר ממנו ויחסית למה שציפינו מחודידה הוא עשה מעל ומעבר. אבל חודידה היה ברירת מחדל ואני בטוח שאם היה בלם בסדר גודל של חלוצים כמו טוטואנה ואסולין (רק בלמים) גם חודידה לא היה משחק הרבה. בדקות שהוא שיחק הוא הספיק לבשל פעמיים ולכבוש את השער הכי גורלי בסיבוב ואולי בעונה כולה.
שער הסיבוב: לדעתי הגול של בן שושן נגד סכנין. אין יותר מרגש מניצחון על סכנין בדקה האחרונה של תוספת הזמן אחרי כל כך הרבה רצון לנקמה.
משחק הסיבוב: בית"ר ירושלים - בני יהודה. אין מילים שאפשר לתאר את המשחק הנ"ל.
פרשת העונה: אין הרבה מה להוסיף. הרכישה של גאידמק... שהובילה להתפטרות של אוחנה שהובילה להחתמה של עזורי בנוסף לקאנן ולאחר מכן גם פרננדס ובעצם הכל בסופו של דבר נגרם בעקבות זה.

אז כמו שהתחלתי, התחלנו בעצב וסיימנו בקצב!
נקווה שנמשיך ככה גם בשני הסיבובים שנשארו.
שלח לחבר לסלולרישלח לחבר לסלולרי